בראיון ליומן ערוץ 7 מטיל המזרחן, פרופ' משה מעוז, מומחה לסוריה מהאוניברסיטה העברית, ספק רב בכך שאכן ממשלו של בשאר אסאד עומד על סף קריסה. מעוז ממליץ לכולנו שלא למהר להספיד את הנשיא הסורי, ולא לדבר מהמיית לב כפי שעושים רבים.
"יש אמנם משאת לב שכך יקרה, אבל קיים סיכוי רב שבשאר ימשיך. אני לא רואה אותו נופל", אומר מעוז הסבור שיחסי הכוחות עומדים לפי שעה לצידו של אסאד, ובהקשר זה מדובר בקצונה העלאווית, שלא כפי שהיה במצרים, אינם מתכוונים להפקיר אותו ולמרוד. כמו כן הוא מזכיר את הנוצרים התומכים באסאד מאימת המוסלמים. זאת לבד מהתמיכה האיראנית הרוסית והסינית, "תמיכה שתכהה את הסנקציות שיוטלו על סוריה".
לדבריו כזה יהיה המצב כל עוד לא תהיה עריקה מאסיבית של סונים מהצבא יחד עם נשק כבד ומשמעותי.
על הדיווחים האחרונים של צבא סוריה החופשי ולפיהם הם כבר שולטים במחצית מסוריה, אומר מעוז כי מדבור באמירות בלתי נכונות. "מדובר בסך הכול בעשרים עד שלושים אלף חיילים מפולגים ומפוצלים ביניהם, ללא נשק כבד. הם נמצאים בשוליים בלבד, ושם הם אכן השתלטו, אבל אסאד נוהג בחוכמה והוא שולט במרכז המדינה. אין להם סיכוי של ממש".
לדברים אלה מוסיף מעוז ומציין כי מי שכן יכול לגרום לקריסה סורית או לפחות לערעור מעמדו של בשאר אסאד הוא "דווקא טורקיה שבמידה ותקים אזור חייץ בגבולה המקום ינקז אליו כוחות נוספים של אופוזיציה ויהפוך בסיס למתקפה, אבל היא חושת מאיראן".
המציאות כעת בסוריה היא ש"לשני הצדדים יש אינטרס קיומי", כל צד מודע היטב לכך שאם יפסיד במערכה יישחט על ידי הצד המנצח. עם זאת מזכיר מעוז כי "לא כל מרידה מצליחה", ומזכיר בהקשר זה את המורדים בעיראק של ימי סאדם חוסיין, מורדים שלא הצליחו להוביל לשינוי כל עוד האמריקאים לא נכנסו קרקעית למדינה.
ובאשר למגננה הדיפלומטית התקיפה שמעניקות רוסיה וסין לסוריה, מזכי פרופ' מעוז כי לא מדובר רק בכסף, אלא באינטרסים רבים ושונים, שחלקם נוגעים לסוגיה הכלכלית. הוא מזכיר בדבריו את הבסיס הימים הרוסי שנמצא לחופי סוריה ומהווה עבור הרוסים עוגן במזרח התיכון. כך גם את אספקת הנשק הרוסית לסוריה, מהלך שרוסיה אינה ממהרת לוותר עליו. באשר לסין מדובר באינטרס שנועד לאזן את ההשפעה האמריקאית במזרח התיכון, כך על פי התפיסה הסינית.
"לנו זה נראה מאוד אכזרי, אבל עבורם זה אינטרס", חותם מעוז את העיסוק בסינים וברוסים.
באשר לחששות שהעלו אישים כמו חבר הכנסת אבי דיכטר מהגירה סורית לרמת הגולן כחלק מהבריחה ההמונית, אומר מעוז כי מדובר בנטייה משונה שקיימת אצל מספר אישים אצלנו להבהיל את עצמנו סביב כל התרחשות באשר היא. "למה שילכו לגולן? יש להם הרבה מקומות אחרים", הוא תוהה ומזכיר את לבנון כאחת האפשרויות עבור העלאווים ואת עיראק המסויגת מהליגה הערבית כאפשרות נוספת.
להערכתו של מעוז קיימת בהחלט אפשרות שהטלטלה בסוריה תגרור אחריה טלטלה גם בירדן, שכן גם בה קיימים גורמים לא מעטים, לא רק פלשתיניים, המתנגדים לשלטון, ואמנם לפי שעה מצליח משטרו של עבדאללה להשיג יציבות לכאורה, אך אין ביטחון שהדבר יימשך לאורך ימים. לדבריו המשטר בירדן, שלא כמשטרים אחרים, נהנה מלגיטימציה שמקורה בקשר המשפחתי למוחמד, נביא האיסלאם, אך גם בכך אין לראות תעודת ביטוח לאורך ימים.
לנו, בכל מקרה, ממליץ מעוז להמשיך ולהיות חזקים ולהתכונן לכל תרחיש בזירה הצפונית.