ט"ו בשבט הגיע ועמו הבהלה לפירות היבשים. גם מי שצימוקים ותאנים יבשות לא עושות דרכם אל ארון המזון היבש בכל ימות השנה, מוצא עצמו בט"ו בשבט, רוכש בסכום לא מבוטל, כמה קילו של פירות יבשים שממשיכים לכרסם בהם בערך עד פורים.

אלא שאחת הבעיות המרכזיות עם הפירות היבשים היא כמות לא מבוטלת של חרקים שהם מושכים אליהם, עד כדי כך שגם אם תקפידו לרכוש פירות יבשים בהשגחת הבד"ץ, לא תמיד, מסתבר, ניתן להבטיח שלא יימצאו בהם חרק או שניים.

למי שמעדיף שלא להוסיף זוחלים לארוחת ט"ו בשבט (וטעמיו המובנים עמו),  אנו מביאים את רשימת הפירות היבשים המועדים לפורענות, לעומת אלו שהבדיקה שלהם יכולה להיות קצת פחות מדוקדקת, מתוך פרסומים פנימיים של בד"ץ העדה החרדית שיצאו השבוע.

ברשימת הפירות היבשים שגם אם קניתם אותם בהשגחה המקפידה ביותר, נוכחות חרקים בהם היא בשכיחות גבוהה וכדאי שתבדקו אותם טוב טוב לפני שתכניסו אותם לפה נמצאים: פיסטוק חלבי, קשיו, תאנים, חרובים, משמש מיובש, תמרים צימוקים ועוד.  לגבי צימוקים ממליצים בבד"ץ להשרות את הצימוקים במים חמים. אם צפים חרקים במים סימן שהפרי נגוע. לעומת זאת לגבי המשמש המיובש מציינים בבד"ץ כי כתמים ונקודות חיצוניים הם לאו דווקא סימנים לנגיעות. כך שלפחות כאן ניתן להירגע

את רשימת הפירות היבשים שאין חובה לבדוק אותם, אלא אם יש בהם סימנים חריגים ממש (שינוי בצבע, כרסום, או מוצר המאוחסן זמן רב) מכבדים בנוכחותם: אתרוג מסוכר, גרעיני דלעת, דובדבנים מיובשים מארה"ב, חמוציות, פקאן סיני, תמרים לחים ועוד.

בין לבין נמצאים פירות יבשים נוספים שראוי לבדוק אותם (אם כי לא חובה) ובהם יש נוכחות חרקים אולם  בשכיחות נמוכה. בבד"ץ מציינים שאף שהם מקפידים מאוד על התוצרת לה הם נותנים הכשר, בלתי אפשרי למנוע לחלוטין נגיעות במוצרים ובמהלך האחסון, ולכן כאמור מוצרים מסוימים יש לבדוק לפני האכילה למרות ההכשר... ושיהיה ט"ו בשבט שמח!