בג"צ הוציא צו על תנאי המורה לממשלת ישראל, שרי האוצר והתשתיות ורשות המים והביוב לנמק מדוע לא יבוטלו העלאות מחירי המים שנעשו בשנים 2010 ו-2011, בהעדר כל אישור פרלמנטרי הנדרש כדי לתת תוקף חוקי להעלאות מחירי המים.
את העתירה הגישו איגוד העובדים הסוציאליים, הפורום הישראלי לאחריות חברתית ועמותת "ידיד" אשר טענו כי העלאת מחירי המים, מבלי ליצור מנגנון הנחות לשכבות החלשות, הינה פגיעה בכבוד האדם ובזכותו לחיות בכבוד. "העלאת מחירי המים מביאה לפגיעה בלתי מידתית בזכותם הבסיסית והיסודית של חלק מתושבי המדינה למים, זכות שהינה חלק מכבוד האדם ומהזכות לחיים", נטען בעתירה.
בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד גלעד ברנע, נטען כי המים, שהינם קניין הציבור, הם משאב חיוני לקיום האדם והחברה, שאין לו תחליף. "העלאת מחירי המים למשקי הבית חצתה את גבול האסור והינה פגיעה בלתי מידתית ובלתי סבירה בחלק מתושבי המדינה", טוענים העותרים. "אדם שימנעו ממנו מים באופן מוחלט או שכמות המים שתיקצב לו תהא קטנה מזו החיונית לקיומו – יקפח את חייו".
העותרים טוענים כי אי שקילת הפגיעה הקשה הגלומה בהעלאת מחירי המים, כלפי האוכלוסיות המוחלשות, ואי מתן ביטוי לפגיעה זו, על-ידי יצירת מנגנון הנחות או התחשבות במצב הסוציו-אקונומי של צרכני המים, ממחישה את חוסר הסבירות הקיצונית הגלומה בהעלאה הנוכחית של מחירי המים.