הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, דנה היום (שני) בהצעת הפרקליטות להקמת גוף מבקר על פעילותה.
יו"ר הוועדה, ח"כ רוני בר און (קדימה) מתח ביקורת הן על ההימנעות מהעברת ההצעה אליו - למרות שאמש היא הועברה לכל כלי התקשורת - והן על אי-אפשרות הציבור להגיש תלונות לגוף זה.
בר און פנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין והדגיש כי "לא קיבלנו את הטענה שביקורת בתי המשפט או נציבות שרות המדינה רלוונטית לעניין. גוף שלא נפתח לציבור לא יועיל. איך אתם רוצים לקנות את אמון הציבור אם אתם לא מכניסים אותו?! בעיניכם זכות הציבור לדעת אבל לא לגעת".
בר און הזהיר כי "הייאוש שאתם גורמים לחלק מחברי הכנסת יגרום לחוק שכולם יצטערו עליו". בסיום הדיון ביקש ויינשטיין לפחות חודשיים נוספים כדי להכין הצעה מעשית, אך יו"ר הוועדה סירב, וקבע מועד לדיון בעוד כחודש.
ויינשטיין סיפר, כי צוות הפרקליטות שמונה להכין את ההצעה נפגש 14 פעם, ואנשי הפרקליטות אף נסעו לבריטניה לראות איך פועל צוות דומה. לדבריו, "אסור לפגוע בעצמאות הפרקליטות שהיא אבן יסוד בשיטה הדמוקרטית, ויש לי אמון מלא בעמדת הפרקליטות, בטוהר כוונותיה ובשיקול-דעתה המקצועי. לו הייתי יכול להכניס מצלמות טלוויזיה ללשכת היועץ המשפטי כולם היו רואים את שיקול הדעת המקצועי".
לדברי ויינשטיין הצוות הציע שתי הצעות, בראשונה נשארת הביקורת על הפרקליטות בידי מבקר המדינה - "וזה לא נראה לי כי מדובר בהשארת המצב הקיים", וההצעה השנייה היא הקמת צוות במשרד המשפטים, שיבקר את הפרקליטות האזרחית והתביעה המשטרתית. "הטיוטה עדיין דרושה שכלול וליטוש, ונצטרך כחודשיים כדי לגבש הצעה מעשית", טען.
עו"ד אורית קורן מהפרקליטות הדגישה כי הצוות החדש יפעל מכוחו של היועץ המשפטי לממשלה ומטרתו תהיה "בקרה מערכתית ושיטתית על שקיפות ויעילות הפרקליטות" היא הדגישה כי לא יתקבלו תלונות מהציבור – ואלו ימשיכו להתברר ע"י בתי המשפט. לדבריה, היועץ המשפטי יחליט אם הצוות יטפל בתלונות אישית של גורם אליו. היא הזהירה כי "יש חשש שגוף שיקבל תלונות מהציבור יהפוך לפגיעה בעצמאות הפרקליטות ולרדיפת פרקליטים".
פרקליט המדינה משה לדור אמר כי "הגוף החדש יעסוק בכל עבודת הייעוץ המשפטי. אנו מאד תומכים בביקורת, והלוואי שהיו לנו המשאבים לבקר את עצמנו יותר, והצעה כזו או אחרת תורמת לעבודת הפרקליטות ולאמון הציבור בה".
מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס מחה על ההתעלמות ממנו, וכי הוא "משתומם על כך שלא טרחתם לבדוק את נציגי מבקר המדינה. נסעתם עד לונדון ולא הגעתם אלינו", ואילו שר המשפטים יעקב נאמן הבהיר כי הציב את ביקורת הפרקליטות, מיד כשנכנס לתפקידו "וצר לי שזה לקח שלוש שנים".
ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), יוזם הדיון, אמר כי "אני נפעם מהיכולות של משרד המשפטים לעשות צחוק מעבודה. לא נקבתם בתאריכים ולא התחייבתם למועד, ובשום עסק או משרד עורכי דין לא היו מסכמים בלי לוח זמנים. אפשר לכדרר כל היום אבל בסוף צריך להכניס גול. אתם מרחיקים את הציבור כשאתם אומרים לעם ישראל שהוא לא הלקוח. אתם גורמים שנצטרך לקדם את החוק כי הניסיון להדיר את הציבור לא יצליח".
גם חברו ליזמת הדיון, ח"כ ג'אלב מאג'דלה (העבודה) הוסיף כי "פרקליט המדינה צריך להודות לי שיש לך גוף מבקר. מה יותר טוב בחברה דמוקרטית?!" ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) ציין כי "אף אחד אינו בן-אלוהים וחסין מטעויות. בתקופת ההתנתקות נעצרו קטינות עד תום ההליכים בגלל חסימת כבישים. אולי יש הסברים ונימוקים מצוינים לכך אבל מותר לנו לשמוע אותם".
חברו לסיעה, ח"כ יעקב כ"ץ, הוסיף כי יקדם חוק להכפפת הפרקליטות לביקור מבקר המדינה, ואילו ח"כ רוברט טיבייב (קדימה) הדגיש כי הממשלה לא תיתן ידה לחוק שכזה.
יו"ר ועדת הכלכלה, והנציג היחיד של הקואליציה בדיון, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (הליכוד), הסכים רק לומר כי "המצב הנוכחי צריך להשתנות".
עו"ד בועז גולדברג, יו"ר ארגון פרקליטי המדינה הזהיר כי "ההצעה הנוכחית היא הרסנית ביותר וזו הסיבה שבאף מדינה דמוקרטית אין יצור כזה. גוף כזה יגרום שפרקליט יירתע משיקולים עניינים".
פרופ' מרדכי קרמניצר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הדגיש כי לצורך אמון הציבור יש צורך בשופט בדימוס, ולא באיש שבא מתוך המערכת. ואילו עו"ד הילה כהן מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל, הוסיפה כי בחלוף שנה מהקמת הגוף יש לבדוק אם הוא אכן ממלא את תפקידו.