שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, דחה בקשת רשות ערעור שהגיש גבר, אשר חוייב לשלם לאשתו סך של 700 אלף ש"ח כפיצוי על כך שסירב לתת לה גט במשך 13 שנה.
בני הזוג נישאו בשנת 1997, ואחרי 3 חודשים ברחה האישה מהבית בשל אלימות הבעל כשהיא בהריון, והיא הגישה תביעה נזיקית לבית המשפט לענייני משפחה בשל סירוב הבעל לתת לה גט כבר יותר מ-10 שנים.
הגבר טען מנגד, כי האשה היא זו אשר מערימה קשיים, אינה מוכנה לקיים את הסדרי הראייה מזה 13 שנה, ומונעת כל קשר בין המבקש לבין בנם, ולכן היא זו שמעכבת את הליכי הגט ומעגנת את עצמה.
היועץ המשפטי של מערכת בתי הדין הרבניים תמך במתן רשות ערעור, בטענה כי מדובר בסוגיה בעלת חשיבות משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור. לשיטתו תביעות נזיקין עקב סרבנות גט נתונות במחלוקת משפטית עזה בין דיינים, שופטים ומלומדים. פסיקת פיצויים עלולה לגרום לגט מעושה ולמנוע מתן גט. פסיקה שכזו חודרת לגרעין הקשה של סמכות בתי הדין הרבניים, שכן על פי דין תורה כדי להביא לגירושין צריך שהבעל ייתן גט מרצונו הטוב.
השופט הנדל הסכים כי הבעל מעלה בבקשתו שאלות עקרוניות כבדות משקל, אולם מאחר שטענותיו לא נטענו בערכאות הנמוכות ובשל כך אף לא התבררו בהן, בית משפט העליון איננו יכול להידרש להן לראשונה.