מהירות ההליכה של אדם יכולה להוות מנבא שיחזה את הסיכוי של אותו אדם לפתח דמנסיה בשלבים מאוחרים יותר בחייו, כך קבע מחקר חדש שנערך בארצות הברית, החוקרים ציינו כי להמשיך ולחקור את הנושא על מנת להגיע למסקנות מדויקות יותר.
מחקרים קודמים כבר הצליחו להוכיח קשר בין הליכה איטית לבריאות לקויה, מקרי מוות כתוצאה מהתקפי לב ובעיות לב נוספות. ומחקרים אחרים הצליחו להוכיח קשר בין הליכה מהירה לתוחלת חיים ארוכה יותר.
ד"ר אריקה קמרגו, שערכה את המחקר האחרון במרכז הרפואי בוסטון, אמרה, "בעוד חולשה, חולשה בידיים ופעילות גופנית נמוכה בגיל המבוגר כבר נקשרו בעבר לעלייה בסיכוי לפיתוח דמנסיה, עד כה לא היינו בטוחים בהשפעות על גיל הביניים".
המחקר תיעד ממצאי סריקות מוחיות, חוזק לחיצת כף יד ומהירות תנועה של 2,410 אנשים בגילאים הנעים סביב ה-62. מבדיקה שנערכה 11 שנים מאוחר יותר התגלה כי 34 אנשים מהנחקרים פיתחו דמנסיה, ו-79 אנשים עברו שבץ.
החוקרים טוענים כי אלו שבמהלך המחקר נמצא כי הם הולכים לאט היו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח דמנסיה ושבץ.
ד"ר קמרגו טוענת כי זוהי בדיקה פשוטה שניתן לבצעה במשרד, והיא יכולה לספק תובנות חדשות בנוגע למצב הבריאותי של החולה העומד מולך.
מומחים בתחום טוענים כי המחקר החדש מעלה שאלות חדשות וחשובות האם יש קשר בין בעיות פיזיות להתפתחות עתידית של דמנסיה, אך הם מדגישים שלפני שמנסים לבדוק את חוזק לחיצת היד של העומד מולך ומהירות הליכתו ניתן למנוע דמנסיה על ידי אכילת דיאטה מאוזנת, הימנעות מעישון, שמירה על משקל גוף תקין, עשית פעילות גופנית בצורה סדירה ובדיקת לחץ דם וכולסטרול באופן סדיר.
איגוד השבץ הבריטי מדגיש כי לכשליש מנפגעי השבץ נשארות בעיות פיזיות מסוימות הכוללות חולשה בידיים וקשיי הליכה. האיגוד טוען כי זו הפעם הראשונה בה נעשה מחקר הבוחן את הדמנסיה מנקודה הפוכה- מהבעיות המקדימות הגורמות למחלה, ולא את הסימנים המופיעים לאחרי התפרצותה.