בעקבות זיכויו בבית המשפט בצרפת של ד"ר יהודה דוד, שנאבק על טיהור שמו של צה"ל בפרשת מוחמד א-דורה, תובע חבר הכנסת ד"ר נחמן שי מראש הממשלה נתניהו לפתוח מחדש את תיק החקירה של האירוע ההוא שהפך לסמל המאבק הפלשתיני.
בדוקטורט של חבר הכנסת שי עלה נושא הפרשה ההיא ולא מעט תהיות ושאלות עלו במהלכו. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם חבר הכנסת שי על הדוקטורט ועל דרישתו הנוכחית מראש הממשלה.
בדבריו מציין שי כי אין ודאות גבוהה שאכן חיילי צה"ל הם שירו לעבר מוחמד אדורה ואביו בצומת נצרים, ויש לזכור ששוטרים פלשתיניים ירו באותו אירוע לכל כיוון, "על פי עדויות הם ירו כמו מטורפים ובהחלט יכול להיות שהילד נהרג מהירי שלהם", אומר שי.
על התחקיר הצה"לי שנערך לאחר האירוע מציין חבר הכנסת שי כי אלוף הפיקוד יום טוב סמיה אמנם ביצע תחקיר, אך זאת רק לאחר שהרס את המקום והקים אותו מחדש. תחקיר לאחר בנייה מחודשת משפיע הסברתית הרבה פחות מתחקיר שיכול היה להתקיים בשטח תוך הסתמכות על חורי הקליעים וניתוח מצב אמיתי של זוויות הירי, "אם היינו עושים חקירה מיידית ומראים את הפגיעות בכיר וסוגי הכדורים היינו יודעים טוב יותר. מהמוצב של צה"ל היה קשה מאוד לירות לאותה נקודה, כך שיש באמת שאלה רצינית".
כשל נוסף אותו מזכיר חבר הכנסת שי הוא ההחלטה הישראלית לקחת על עצמה את האחריות לאירוע חמישה ימים אחר כך על ידי ראש אגף המבצעים האלוף גיורא איילנד.
שי עצמו מונה יומיים או שלושה לאחר האירוע לתפקיד ראש מערך ההסברה, אך "את הנזק קשה היה כבר לשקם. לא היינו ערוכים הסברתית ודוברותית", הוא אומר ומציין כי התחושה בימים הראשונים הייתה שמדובר בעוד אירוע בו נהרג ילד פלשתיני, והיו כמה וכמה אירועים שכאלה. לא ניתן היה לחזות שאדורה יהפוך לסמל משמעותי כל כך במאבק הפלשתיני. הוא מזכיר בדבריו את היות הצילום מזירת האירוע תיעוד חי לכאורה של מוות, וככזה מדובר באירוע נדיר הזוכה לתשומת לב ותהודה בינלאומית.
גם כיום, מזכיר שי, מתעוררת הפרשה מחדש לא בעקבות עמדה ישראלית אלא בעקבות דיון עקיף על טענותיו של אביו של מוחמד אדורה.
חבר הכנסת שי מתייחס גם לשאלת האמון שיינתן או לא יינתן לגרסה ישראלית במידה וייפתח התיק מחדש. לדבריו הפתיחה המחודשת חשובה בראש ובראשונה כדי "שנאמין לעצמנו. שנדע את האמת. אם זה צה"ל אז שנדע ונדע שדברים כאלו קורים במלחמות, אבל אם זה לא צה"ל אנחנו צריכים לדעת זאת. לגבי העולם – יהיו שיאמינו ויהיו שלא".
לדבריו מסיבה זו, של חשש מכך שהדברים לא יזכו לאמון בעולם התחמקה ישראל מלסייע לאותם "משוגעים לדבר" שנאבקו לטיהור שמו של צה"ל כדוגמת ד"ר דוד, הפיסיקאי נחום שחף ואחרים.