האם ישראל מסוגלת לתקוף ביעילות את מתקני הגרעין באיראן? זאת השאלה עליה מנסה לענות כתבה מפורטת המופיעה היום (שני) בעמוד השער של העיתון האמריקני "ניו יורק טיימס".
בין השאר מעלה הכתבה את שאלת הנתיב לצורך התקיפה, ומעריכה כי ישראל תעדיף להגיע לאיראן דרך שמי עיראק, זאת עקב העובדה שהיא נעדרת מערך הגנה אווירית משמעותי.
בנוסף מעלה העיתון את בעיית טווח הטיסה, אשר איננו מאפשר טיסה ישירה מישראל וחזרה, ואשר יצריך באופן ודאי תדלוק אווירי.
לפי הפרסומים שעליהם מתבססת הכתבה, לא בטוח שלישראל יש די מטוסי תדלוק לצורך המשימה. לדברי הכותבים, לישראל ישנם שמונה מטוסי KC-707 (בואינג 707 שהוסב למכלית אווירית), אך לא ברור אם כולם כשירים לפעולה.
המשוכה הבאה שתקשה על המבצע היא מלאי הפצצות שבידי ישראל שיוכלו לחדור למתקן בנתנז, שמוגן לפי ההערכות בבטון בעובי כ-10 מטרים, ולמתקן בפורדו, שבנוי בתוך צלע הר. בהנחה שלא תשתמש בנשק גרעיני.
לישראל לפי הדיווח יש פצצה אמריקנית "חודרת בונקרים" מסוג GBU-28 במשקל של יותר מ-2 טונות. אלו יכולות לפגוע במתקנים, אבל לא ברור עד כמה.