מליאת הכנסת ציינה היום 70 שנה לטביעתה של אניית המעפילים "סטרומה", ועליה 769 מיהודי רומניה, גברים נשים ותינוקות.
יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה), ניצל את הדיון, על מנת לקרוא בנאומו להשבת עטרת המשפט העברי.
לדבריו, "ברציחת 769 מעפילי האוניה סטרומה היו באופן פעיל שותפים בנוסף לנאצים גם הסובייטים, הטורקים והבריטים. רצח אכזרי והמוני זה היה בחסות חוקים מספר החוקים של מדינות אלו".
"אני קורא לראש הממשלה, לשר המשפטים ולשופטי ישראל להיפרד מהחוקים של העמים הלו אשר התעללו בעם היהודי ועליהם מבוסס ספר החוקים של מדינת ישראל. עלינו לחזור למשפט העברי הרחמן ולהשתחרר מכבלי ספרי חוקים שבגינם הורע לעם ישראל בשם החוק והצדק, כביכול", הוסיף כצל'ה.
בדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בו השתתפו עשרות מבני משפחות החללים, חבר פרלמנט ושגריר רומניה, אמר יו"ר הכנסת רובי ריבלין כי "כיום, ממרחק הזמן, ועם היוודע עומק הזוועה של שואת יהודי אירופה, טביעתה של האנייה "סטרומה" לא זוכה להדים. אך בזמן ההוא, כאשר היישוב היהודי עוד לא העלה בדעתו את הזוועות הנעשות באירופה הנאורה, טביעתה הייתה אירוע מכונן בתולדות האדישות, חוסר האכפתיות ובאשמה הקולקטיבית של מעצמות אירופה שהכשילו באטימות לב, ניסיונות הימלטות של פליטים חסרי ישע".
יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון (הליכוד), הוסיף כי חשיבות הזיכרון איננה רק לקורבנות, אלא היא מדגישה את האטימות של העולם כולו שנתן לטבח להתרחש. אלמלא הטביעה היו עמנו היום עוד עשרות אלפי יהודים. התנהגות טורקיה, בריטניה וברית המועצות בפרשת האנייה מלמדת אותנו כי ברגעי המבחן נהיה תמיד לבד וגם בעתיד נצטרך לסמוך רק על עצמנו".
סטרומה היא אניית מעפילים שנשאה על סיפונה 770 פליטים יהודים שניסו להימלט מרומניה הפשיסטית בשנת 1942, והוטבעה בים השחור בידי צוללת סובייטית. האנייה אורגנה במסגרת מפעל ההעפלה "אף על פי" של האצ"ל. טביעת כל מעפיליה ואנשי צוותה למעט אחד, נחשבת לאסון גדול בתולדות ההעפלה לארץ ישראל ולאסון הגדול ביותר בהיקפו של טביעת אנייה אזרחית בזמן מלחמת העולם השנייה.
הבריטים ששלטו בארץ ישראל - יעדם של המעפילים, סירבו בעקשנות להתיר את עלייתם של המעפילים לארץ. הנציב העליון מק-מייכל לא איפשר את כניסת העולים לארץ ישראל , אף אם יקוזז מספר העולים ממכסת הסרטיפיקטים, ואילו הלורד מוין התערב אישית כדי למנוע את הגעתם לארץ. טביעת האנייה עוררה סערת רוחות ביישוב.
בעקבות פרשה זו פרסמה מחתרת לח"י כרוז הנושא את תמונתו של הנציב העליון, בנוסח כרוזי ה"מבוקש" שפורסמו על לוחמי המחתרות עצמם: "רצח! סיר הארולד מק מייכל, הידוע כנציב העליון לפלסטינה (א"י), מבוקש עבור רצח 800 פליטים יהודים במימי הים השחור באוניה "סטרומה".
כעבור שנתיים ערכו אנשי הלח"י ניסיון התנקשות בחיי מק-מייקל , והשם 'סטרומה' הפך לסמל למדיניות הקשוחה ואטומת-הלב של ממשל המנדט הבריטי בארץ ישראל כלפי אלו שהצליחו להינצל מן השואה שהתרחשה באירופה.
אאורל ויינר, חבר הפרלמנט ונשיא הפדרציות היהודיות ברומניה, הדגיש כי חובה להנציח את זכר "סטרומה" בחינוך בני הנוער – למען הדורות הבאים. שגריר רומניה אדוארד יוסיפר אמר כי "הוא נרגש לראות כמה חברי כנסת מכבדים את האירוע וזהו סימן עד כמה חשוב זיכרון אחת הטרגדיות הגדולות של יהדות רומניה".
לדבריו, "זוהי חובתנו לדאוג שטרגדיה כזאת לא תחזור על עצמה, והממשלה בבוקרשט דואגת שזיכרון השואה לא יישכח, וכי בכל בית ספר נלמדת ומוזכרת השואה, כאשר "סטרומה" היא חלק מתוכנית הלימודים".
גם השר לשעבר מיכה חריש, יו"ר הארגון המאוחד של עולי רומניה הוסיף כי "ההטבעה הייתה סימן לבאות, שבעלות-הברית אדישות לגורל היהודים. המשימה לעתיד של כולנו היא שימור מורשת הקהילות היהודיות בגולה".
ח"כ אילן גילאון, שעלה בעצמו מרומניה בגיל שבע, ציין כי "מי שרוצה לחנך משתמש בסמלים, וסטרומה כמו האנייה "מפקורה", הם סמל לאותו הדור".