סולימן חכימי נפטר לפני שבועיים באיראן ונקבר באיראן. חכימי השתייך למשפחה יהודית איראנית ותיקה.
אחיו, יעקב חכימי, שעלה לארץ לפני עשרות שנים ומתגורר בישוב בית אל בבנימין, סיפר בראיון לערוץ 7 על הקהילה היהודית במדינה העויינת ועל הסיבות בגללן חברי הקהילה לא עולים לארץ. "היום ישנם 25,000 יהודים באיראן", מספר חכימי, "והם חיים במספר ערים במדינה".
חכימי סיפר כי בעקבות הסכסוכים בין תומכי אחמדינג'אד לתומכי חמינאי הם לא מתעסקים עם היהודים, "עם זאת, היהודים חיים בפחד ואפילו המוסלמים חיים בפחד". עוד סיפר חכימי כי הכלכלה המקומית הרוסה, "אם לפני 30 שנה הדולר האמריקאי היה שווה 7 טומאן, היום הוא שווה 2,000 טומאן - פי 300. זה מה שגורם לכך שהיהודים לא עוזבים את המדינה, הרי מה ישאר להם מהרכוש?"
יעקב חכימי ציין כי הקהילה היהודית שומרת תורה ומצוות, חוגגת את החגים, ושמרת על מטבח כשר במאה אחוזים.
ואיך מדברים במדינה עויינת עם קרובי משפחה שגרים בציון? "מתקשרים לאמריקה או אנגליה ומשם לישראל. חייבים גורם שלישי", ציין חכימי.
על החינוך היהודי באיראן סיפר חכימי, "היתה רשת של בתי ספר של אליאנס - כי"ח, באחת עשרה ערים. היו גם בתי ספר נוספים, אך השלטון סגר את כל בתי הספר וכיום היהודים הולכים לבתי ספר של הגויים, שם הם לומדים שעה או שעתיים לימודי קודש ותפילה, מה שהשלטון מרשה ללמוד. הקהילה מספקת שיעורי תורה בערבים".
חכימי סיפר כי היהודים כמעט לא מתקבלים לאוניברסיטאות ובשביל להתפרנס הם עוסקים במסחר. עוד הוא סיפר שבמידה ויש אפשרות אז נוסעים לאמריקה, אך אפשרות זו היא רחוקה וקשה מבחינה טכנית וכספית.
ובשיחה עם יוצא פרס בימים אלו, אי אפשר שלא לדבר על פורים, "את פורים היהודים לא מציינים כמו בארץ", סיפר חכימי, "הולכים לבית הכנסת לשמוע מגילה, אך לא מתחפשים".
את פורים חוגגים ברוב המקומות ביד' אדר, "בעיר המאדאן חוגגים יומיים משום ששם חיו מרדכי ואסתר". בנוגע לשושן הוא סיפר כי העיר נמצאת בדרום איראן, "לאחשוורוש היו שתי ערי בירה - בקיץ כשחם הוא היה בהמאדאן, ובחורף כשקר הוא היה בשושן. בשושן גם קבור דניאל הנביא ובהמאדאן קבורים אסתר ומרדכי".