ניתוח סקרי כוח האדם של הלמ"ס מצביע על עלייה מהירה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים (ע"פ הגדרה רחבה) מכ-39 אחוזים בשנת 2009 לכ-45 אחוזים בשנת 2011, כך קובע בנק ישראל.
עיקר הגידול בתעסוקה הינו בענפי המגזר העסקי. הגדלת שיעור התעסוקה בקרב אוכלוסיות חרדיות, ובפרט בקרב גברים חרדים, הוגדרה כאחד מהיעדים העיקריים של האג'נדה החברתית-כלכלית.
ועדת טל קבעה שנת הסתגלות לעוזבי ישיבות כדי להקל על השתלבותם בתעסוקה. הממשלה אף הציבה כיעד את הגדלת שיעור התעסוקה של גברים חרדים בגילי העבודה העיקריים מכ-40 אחוזים בשנת 2008 ל-63 אחוזים בשנת 2020. הגדלת שיעורי התעסוקה בקרב החרדים מקבלת משנה חשיבות לנוכח חלקם הגדל באוכלוסיית גילי העבודה.
בבנק ישראל מציינים, כי ניתוח השינויים בדפוסי התעסוקה של החרדים נתקל בקושי שבהגדרה ובזיהוי של אוכלוסיות חרדיות בנתונים הרשמיים ובסקרים.
בסקרי כוח האדם משק בית מזוהה כמשק בית של חרדי או בן ישיבה אם נכלל בו מי שמוסד ההשכלה האחרון שלמד בו הוא ישיבה גבוהה. הגדרה זו מכלילה באוכלוסיית בני הישיבות בוגרי ישיבות לא-חרדיות, כישיבות הסדר, ומוציאה ממנה בני ישיבות חרדים שלמדו במוסד אחר לאחר סיום לימודיהם בישיבה. בעיית הזיהוי של האוכלוסייה החרדית מחריפה עם יישום המדיניות לעידוד התעסוקה בקרבה, שכן בהשפעת מדיניות זו חרדים רבים פונים לרכישת השכלה גבוהה במוסד שאינו ישיבה.
כדי להתמודד עם הקושי האמור ניתוח זה עושה שימוש בשתי הגדרות: משקי בית שבהם בוגרי ישיבות גבוהות באותה שנה (הגדרת המועצה הלאומית לכלכלה) ומשקי בית בהם בני ישיבות מתמידים, קרי שזוהו כבוגרי ישיבות בסקרי כוח האדם בשנתיים רצופות, שהם מעין "ליבה" של האוכלוסייה החרדית. יעד תעסוקת-החרדים שהציבה הממשלה מתייחס להגדרה הראשונה, ואילו ההגדרה השנייה מקטינה הטיות-באמידה הנובעות מלימודים מאוחרים במוסד שאינו ישיבה.
הניתוח גם מבחין בין תעסוקה בכלל לתעסוקה במגזר העסקי, להוציא משלחי יד של "כלי קודש" (משגיחי כשרות, שוחטים וכו'); זאת כדי לבחון את ההשתלבות של גברים חרדים בפעילות כלכלית שאינה מזוהה עם המגזר החרדי באופן מסורתי.
שיעור התעסוקה בקרב בני ישיבות על פי שתי ההגדרות עלה במהירות: מכ-39 אחוזים בשנת 2009 לכ-45 אחוזים בשנת 2011 על פי ההגדרה המרחיבה (של המועצה הלאומית לכלכלה), ומכ-31 אחוזים לכ-38 אחוזים בקרב בני הישיבות המתמידים. העלייה המהירה-במיוחד על פי ההגדרה השנייה מרמזת כי אין זו תוצאה של הטיה סטטיסטית, אלא שינוי אמיתי, המתחולל גם ב"ליבה" של האוכלוסייה החרדית.
גם התמדתו של שיעור התעסוקה הגבוה במשך שנתיים, בניגוד לעלייה הזמנית בשנת 2006, מחזקת את הטענה כי אכן מתחולל שינוי אמיתי. ולבסוף, העלייה המהירה של התעסוקה במגזר העסקי להוציא "כלי קודש" מלמדת כי גברים חרדים מגדילים את היקף השתתפותם בפעילות הכלכלית הכללית.
עם זאת מדגישים בבנק ישראל, כי לעת עתה לא ניתן להעריך באיזו מידה תרמו לעליית שיעור התעסוקה של החרדים בתקופה הנסקרת מדיניות התעסוקה הממשלתית כלפי האוכלוסייה החרדית, חוק טל, שנחקק לפני כעשור ובוטל על ידי בג"ץ בפברואר 2012, וגורמים אחרים, כגידול הביקוש הכללי לעבודה בשנתיים האחרונות.
עם זאת החדשות הטובות פחות הן, כי למרות העלייה המהירה של שיעור התעסוקה של הגברים החרדים, שעל פי הגדרת המועצה הלאומית לכלכלה עומד על כ-45 אחוזים, שיעור זה עדיין רחוק מיעד התעסוקה שהממשלה הציבה לגביהם לשנת 2020 (63 אחוזים).
יתר על כן, שיעור המועסקים החרדים בענפי המגזר העסקי נמוך במיוחד ביחס ליהודים אחרים, ואילו חלקם של המועסקים בשירותים הציבוריים (מנהל ציבורי, חינוך וכו') לרבות בשירותי דת, עולה על שליש מהמועסקים החרדים.
לאור זאת מציינים בבנק ישראל, כי השאיפה לשילובם של החרדים בחיים הכלכליים מחייבת אפוא הגדלה ניכרת של שיעור תעסוקתם בענפי המגזר העסקי.
לבסוף, מספר שעות העבודה השבועיות של המועסקים החרדיים נמוך משמעותית מזה של יהודים אחרים; מצב זה מקטין את שכרם של החרדים ומקשה על היחלצותם של משקי הבית החרדיים מעוני – אחד המניעים העיקריים ליעדי התעסוקה של הממשלה.