הרב לאו
הרב לאויוני קמפינסקי

הרב ישראל-מאיר לאו, רבה הראשי של תל-אביב יפו, ספד הבוקר (רביעי) לאדמו"ר מויז'ניץ, הרב משה יהושע הגר שהלך לעולמו אמש. בדבריו סיפר הרב לאו על היכרותו עם האדמו"ר והקשר האישי שהיה בינהם.

בפתח דבריו מספר הרב לאו על מעבר החסידות לבני ברק, "הכרתי אותו משחר ילדותי. אני הכרתי את הרבי עוד שהגיעו לארץ עם אביו ה-"אמרי חיים" זצ"ל. לפני שקם שיכון ויז'ניץ בבני ברק, הם גרו בדירה שכורה ברחוב לילנבום בתל אביב. מה שגרם להם לעבור משם, זה שהחלון של דירתו היה פתוח לכיוון בית יולדות פרטי, ולא היו אז מזגנים כמו היום, החלונות היו פתוחים רוב שעות השנה. הצעקות והזעקות של היולדות מהכאב והצירים, הדירו שינה מעיניו של הרבי, אז באו ואמרו שאתם חייבים לעבור למקום יותר שקט". 

בהמשך דבריו מספר הרב לאו על גדולתו של האדמו"ר זצ"ל, "הוא היה דמות בלתי רגילה של מתמיד, מתמיד עצום, שקדן אדיר. במשך כל השנים, בנסיעות או בקבלת הקהל, ימים ולילות לא היה רגע שנח פומיא מגרסיה. יום ולילה שקד על התורה, הוא היה מתמיד עצום. במיוחד בימים שהוא היה בחופשה, לא מש ספר מתחת ידו והיה למדן בצורה בלתי רגילה. הצידקות שלו וכושר ההנהגה הסתירו או גדולתו הלמדנית". 

"אני אישית זכיתי שבבית הזה בתל אביב, פעמיים זכיתי לביקורו האישי של הרבי מויז'ניץ זצ"ל. לבר המצווה של בני הוא לא יכל להגיע, זה היה במלחמת המפרץ, אז הוא הודיע  לי שהוא מגיע באופן אישי לברך את הילד. הוא הביא לו גביע כסף מתנה לילד, וישב פה שעה ארוכה".

בסיום דבריו סיפר הרב לאו על מפגש מרגש בין האישים, "אחד הדברים שריגשו אותו באופן מיוחד, הראתי לו צילום מהצוואה של הצורר הנורא אדולף היטלר ימח שמו וזכרו. הוא ראה את הצוואה והחזיק אותה בידו, כולו היה רטט של צמרמורת שעברה בו. הוא זכר ימים מקדם, על ברכי הסבא הגדול 'אהבת ישראל' וכל המאורעות של המלחמה והשואה של יהדות רומניה צפו לנגד עיניו".

(באדיבות רדיו קול ברמה)