מטבע שקל מיהודה משנת 66 לספירה, השנה הראשונה למרד היהודי ברומאים, נמכר עבור 1.1 מיליון דולר בשבוע שעבר במכירה פומבית בניו יורק. הכיתוב "שקל ישראל [שנה] א'" מוטבע בקדמת המטבע בכתב עברי קדום, והמילים "ירושלים הקדושה" מופיעות בצידו האחורי. כך דיווח הניו יורק פוסט בראשית השבוע.
מסתבר שהדיווח הזה היה מאוד לא נוח עבור התקשורת הפלשתינית שבכתבה על המכירה הפומבית, תיאר עיתון הרש"פ היומי, אל-חיאת אל-ג'דידה, את המטבע העברי מתקופת בית שני כ"מטבע פלשתיני עתיק," המהווה "חלק מהמורשת התרבותית הפלשתינית", כך מדווח ארגון 'מבט לתקשורת הפלשתינית'.
הכתבה מוסיפה כי מכירת המטבעות העבריים העתיקים מנוצלת לצורך "אג'נדה פוליטית" יהודית. הרש"פ, אשר לא מכירה בזכות הקיום של ישראל ורק לעיתים מכירה בכך שהמדינה אכן קיימת, מגדירה כ"אג'נדה פוליטית" כל הוכחה ארכיאולוגית לכך שלישראל עבר קדום בארץ: "המכירה הפומבית מהווה הזדמנות לחוקרים יהודים ומערביים לרתום את המרד היהודי ברומאים בפלסטין לטובת אג'נדה פוליטית, ולקשור בין המרד המקומי הזה לבין הקמת מדינת הכיבוש הישראלי".
העיתון הפלשתיני מדווח כי "ביום ה-8 במרץ הנוכחי (2012) בעיר ניו יורק יוצע מטבע פלשתיני עתיק למכירה פומבית בכמיליון דולר. מדובר במטבע של שקל עשוי כסף שנטבע במאה הראשונה לספירה, במהלך המרד היהודי שהיה בפלסטין בתקופת השלטון הרומאי. למרות היות המטבע - שהוא חלק ממה שידוע כאוסף 'שושנה' - פלשתיני, העניין בו הוא בעיקר מצד קבוצות יהודיות או כאלה התומכות בישראל, שמסתכלות על המורשת הפלשתינית במבט אידיאולוגי-פוליטי... על פי הערכות [בית] המכירה הפומבית... 950,000 דולר [הוא המחיר המשוער של] ...שקל הכסף, אשר נטבע זמן קצר לאחר המרד היהודי ברומאים, שהחל בחודש מאי בשנת 66 לספירה. הוא היווה אבטיפוס לכל סוגי השקלים שנטבעו בהמשך. מהאבטיפוס הראשון ניצלו רק שני מטבעות, אחד מהם מנוקב, והשני, זה שיוצע במכירה הפומבית, ללא פגם".
עוד כותבים ב'אל חייאת': "הנהלת מוזיאון ישראל הביעה רצון להשיג את המטבעות מאוסף שושנה, וקראה למשקיעים ולאנשי עסקים לקנות כמה מטבעות שהם יכולים, ואחר כך לתרום אותם למוזיאון, או לתת אותם למוזיאון בהלוואה לטווח ארוך... ההכרזה על הצעת אוסף שושנה [למכירה] - אשר כולל מטבעות פלשתיניים שקרוב לוודאי נגנבו והוברחו מפלסטין לחו"ל - מהווה הזדמנות לחוקרים יהודים ומערביים לרתום את המרד היהודי ברומאים בפלסטין לטובת אג'נדה פוליטית, ולקשור בין המרד המקומי הזה לבין הקמת מדינת הכיבוש הישראלי במאה העשרים. בדרך כלל, הפלשתינים והערבים אינם מגלים עניין בעתיקות הקשורות לתקופה זו מסיבות בלתי מובנות ובלתי משכנעות, תוך שהם מושפעים מהתעמולה הישראלית והציונית, למרות שהן [העתיקות] חלק מהמורשת התרבותית הפלשתינית.
ראשי 'מבט', איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק, מציינים כי האירוע הנוכחי אינו בודד. "הרשות הפלשתינית מפרסמת באופן תדיר הכחשות לקיומו של עבר יהודי בארץ ישראל". עם זאת, מציינים ראשי הארגון כי "כתבה זו שונה; בעוד שהכתבה טוענת כי המטבעות העבריים שנמצאו בישראל הם "חלק מהמורשת התרבותית הפלשתינית," היא גם מכירה במשתמע בכך שיש לעם היהודי היסטוריה בארץ ישראל, בהזכירה את המרד ברומאים.
עוד הם מזכירים ומציינים כי "הרומאים שינו את השם "יהודה" ל"פלשתינה" אחרי מרד בר כוכבא בשנת 135 לספירה, 65 שנים מאוחר יותר. הם שינו אותו לא בעקבות הימצאותה של אוכלוסייה מקומית שכינתה את עצמה "פלשתינית," אלא בניסיון להרחיק יהודים מאדמתם, כעונש על המרד".