אחת לכמה חודשים אנו מדווחים על ערבים תושבי ירושלים הקוברים את מתיהם, לעיתים באישון ליל אך לעיתים גם בגלוי, במתחם קרן העופל הצמוד לחומת הר הבית.
הקבורה במקום זה נעשית למרות האיסור בחוק שכן מדובר בגן לאומי, ובכל זאת לרוב מתבצעים הדברים בידיעתה של המשטרה.
לאריה קינג, יו"ר הקרן לאדמות הלאום, נמאס מחלופת המכתבים עם הרשויות, חלופה שאינה מניבה פירות משמעותיים ובעיקר לא אכיפה, והבוקר (ה') הוא מגיש עתירה לבג"צ בה הוא דורש מהמדינה לאכוף את איסור הקבורה בקרן העופל, הפינה הדרום-מזרחית של חומת הר הבית והעיר העתיקה.
קינג מספר ומציין מועדים משמעותיים בהשתלשלות הפרשה: "ב-2004 מפקד תחנת העיר העתיקה במשטרה, נצ"מ (דאז) ניסו שחם, אפשר לערבים לקבור ללא היתר בשטח הגן הלאומי סובב חומת העיר העתיקה, במקום שמעולם לא נקברו בו נפטרים, מקום בעל חשיבות ארכיאולוגית ומשמעות היסטורית. ב2007 - המדינה אישרה בהודעתה לבג"צ במהלך הדיון בעתירה, שהשטח כולו גן לאומי והקבורה בו לא חוקית. ב2008 - הודיעה המדינה שרשות הטבע והגנים הלאומיים יפתחו את הגן הלאומי בקרן העופל, ימנעו בניית קברים, חפירות קברים וישמישו את המקום לביקור מטיילים. ב2009- בג"צ דחה את העתירה שהוגשה ב2004 , על רקע התחייבות המדינה לבצע את "תוכנית הגינון" - התוכנית להכשרת קרן העופל כגן לאומי".
עוד מוסיף קינג ומציין, כי "מאז 2009 מדי שנה בשנה, שלחתי מכתבים והתבצעו פניות בע"פ לרשות הטבע והגנים הלאומיים במטרה להניע אותם לבצע את תוכנית הגינון כפי שהתחייבו בבג"צ. מאז נבחר ניסו שחם לתפקיד מפקד מחוז ירושלים, ישנה נסיגה (לא רק שאין פיתוח והכשרה כפי שהתחייבו!) במצבו הפיזי של השטח נשוא העתירה: קברים חדשים נחפרו, נעשה שימוש בקברים ריקים ועוד...".
כמו כן הוא מספר על מכתב אחרון מטעמו שנשלח לשר להגנת הסביבה, הממונה על רשות הטבע והגנים הלאומיים, ובו תיאר את המציאות באזור ואת השלשלות הפרשה.
בעתירה שהוגשה היום דורש קינג מרשות הטבע והגנים להסביר מדוע לא פעלו כפי שהתחייבו בשנת 2008, להכשיר את הגן הלאומי, ומדוע לא מנעו את המשך ביצוע העבירות מצדם של ערבים. כמו כן מבקש קינג מבג"צ מתבקש לקצוב זמן למדינה לבצע את שהתחייבה לבצע בשנת 2008, "ואם לא יעשו כן, להעמיד את הממונים לדין בגין ביזיון בית משפט", הוא אומר ומזכיר בהקשר זה את הקצבת הזמן שנתנו שופטי בג"ץ למדינה לביצוע ההרס במיגרון.
קינג כותב בעתירתו כי "אין מחלוקת בין הצדדים על מעמדו המשפטי של השטח נשוא העתירה וחשיבותו. אין מחלוקת שהשטח נשוא העתירה הוא חלק מהגן הלאומי סובב חומות העיר העתיקה, שהמשיבים אמונים על שמירת החוק בתחומו ובמסגרת אחריותם החוק מקנה להם סמכויות לפעול כמבוקש בצווים שמבקש העותר שבימ"ש יוציא מלפניו. אין מחלוקת שלפי סעיף 30(א) לחוק הגנים הלאומיים,שמורות טבע,תשנ"ח-1988, אין לעשות בשטח הנדון כל פעולה הטעונה היתר לפי חוק התכנון והבניה ,תשכ"ה-1965 ללא היתר. אין מחלוקת שבניית תאי קבורה, שערים, גדרות, מעקות טעונים היתר בנייה לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965".
עוד הוא מציין בעתירה כי "אין מחלוקת כי במשך למעלה מ4 שנים המשיבים או כל גוף ציבורי אחר לא פיתח או הכשיר את הגן הלאומי באזור נשוא העתירה וזאת בסתירה מוחלטת להודעת המדינה בבג"צ 7192/04 מיום 15.8.2007 ובה ציינה המדינה כי המשיבים יפעלו למנוע, במידת האפשר, חפירת מבני קבר חדשים במתחם וכי משטרת ישראל תעניק לרשויות המוסמכות סיוע באכיפת דיני התכנון והבניה, לרבות סיוע בביצוע צווי הריסה על מבני קבר חדשים שיחפרו, המשיבים מסכימים כי בפועל במהלך השנים שחלפו מאז הודעת המדינה ב-15.8.2007 ועד היום לא התבצעה פעולת אכיפה על ידי המשיבים".
כמו כן הוא מציין ש"מאז פס"ד בבג"צ לא נהרס אפילו לא מבנה לא חוקי אחד בשטח נשוא העתירה".
בתום העתירה הנפרסת על פני כ-16 עמודים מבקש קינג מבימ"ש "להוציא מלפניו צו על תנאי שיורה על המשיבים להסביר מדוע לא בוצעה כל אכיפה? מדוע לא מומשה תוכנית הגינון?". כמו כן הוא מבקש מבימ"ש "להוציא צו ביניים שתכליתו להקפיא את המצב בשטח הקפאה מוחלטת שלא ניתנת לשקול דעתם של המשיבים או של כל רשות אחרת, ובמידה ויש צורך דחוף מצד רשות כזו או אחרת, מן הראוי שתביא את עניינה בפני בימ"ש להכרעה וכל זאת עד למתן פס"ד בעתירה זו. העותר מבקש שיצוין שרשות או בעל תפקיד ברשות שיפר את צו הביניים יהיה צפוי להעמדה לדין בגין ביזיון צו בימ"ש".
באשר לקציבת הזמן למדינה ולרשויות לפעול הוא כותב כי "קציבת לוחות הזמנים תסייע למשיבים להכשיר את הגן הלאומי, לשמור על שכיית החמדה היחידה שנותרה באזור החומה המזרחית של העיר העתיקה".