טור רפואה אלנטרטיבית בשאלות ותשובות המטרידות רבים מאיתנו בנושאי הריון, לידה, ילדים תינוקות ועוד. הגולשים מוזמנים לשלוח שאלות נוספות בנושאים שונים.
שאלה:
בננו החמוד כבר בן 4 תיכף והעיכוב בגדילה נראה בבירור. היינו במעקב ואצל אנדוקרינולוג (חלק מהמעקב) עשינו צילום לכף יד ע"מ לראות את גיל העצמות ובדיקת ההתפתחות.
אנחנו מודעים לעניין ולהשלכות ההורמונים אך מצד שני רואים את ההשפעה של הגובה על הביטחון והשמחה של הילד.
רצינו לשאול לגבי הפרסומים לפיהם חלב פרה לא רק שאינו עוזר לכל בעיית הסידן אלא אף מזיק (מבריח סידן מהגוף). עפ"י הידע שלנו חשוב מאוד להגדיל את הסידן בעצמות בננו וכמו כן האנדוקרינולוג המליץ על שתיית חלב מרובה יותר (צריכת סידן בכמויות גדולות יותר).
בנוסף - יש לנו בני דודים עם מחלה תורשתית גושה (שאחד הסימנים לה הוא בעיות בגדילה) מה את סוברת? יש ממה לחשוש ? האם מומלץ ללכת להיבדק?
תשובה:
דאגתכם מאד מובנת. אתם צודקים לגבי חלב ומוצריו, יתרה מזאת: חלב לא רק שלא מספק סידן לגוף, אלא גם גורם למה שנקרה "בריחת סידן".
בתזונה נכונה לא אמור להיווצר מחסור בסידן. לא חסרים מקורות לסידן, למשל: שקדים (כולל חלב שקדים, ממרח שקדים), שומשום (כולל חלבה, טחינה, ממרח שומשום), אצות ים, סרדינים, חלב פרג (פרג עצמו גם, אבל סידן בו פחות זמין), ברוקולי, בטטה, כוס מיץ תפוזים מכילה 200-300 מג' סידן.
אם בנך שתה 3 כוסות כאלה ולא קיבל סידן ממקור אחר - הוא כבר קיבל את המנה היומית שלו של סידן. אבל מעשית לא יתכן, שהוא לא יקבל סידן ממקור אחר, כי סידן זה מינרל מאד נפוץ: אנחנו מקבלים סידן עם מים ועם רוב המזונות. יותר נפוץ - צריכת מזונות/משקאות/תרופות, שגורמים ל"בריחת סידן" ו/או לא מאפשרים לסידן שצרכנו להיספג ולהיקלט בגוף, כמו, למשל, משקאות ממותקים (קולה וכו'), חלב ומוצריו וכו'. ויטמין C הנמצא בהמון פירות וירקות, ובמיוחד בירקות ירוקים, נחוץ לספיגת הסידן. לכן תדאגו גם שיאכל הרבה מזונות עשירים בוויטמין C, זה טוב לא רק לגדילה.
לא שאלתם, אבל מניסיוני, גם אבץ חסר לילדים רבים. תנו לו גם מזונות עשירים באבץ. וחשוב ביותר - תנועה. שירוץ ויקפוץ כמה שיותר.
ועוד דבר חשוב: בנך רק בן 4. בנים יכולים לגדול עד גיל 25. יש כאלה, שמתחילים את גדילתם אחרי בר-מצווה! אני מכירה גבר 2 מ' גובה שהיה ילד הכי נמוך בגן וילד הכי נמוך בכיתה בזמנו. מוקדם להילחץ! תבדקו במשפחה, איזה גנים יש אצל הילד: אם הוא אמור להיות נמוך מבחינה תורשתית, גם הורמונים לא יעזרו. במקרה כזה תנו לו טיפול פסיכולוגי, כדי שלא יהיה מתוסבך בגלל הגובה שלו.
בנוגע למחלת הגושה: Gaucher's diseas זוהי מחלה גנטית (תורשתית), הנפוצה בעיקר אצל יהודים אשכנזים (1 מכל 450 איש), מחלה מקבוצת מחלות אגירה והרס, הנגרמת ע"י מחסור באנזים ליזובומי, המפרק צרמיד-גלוקוז. אי-פירוק גורם ליצירת תאי גושה.
ישנם שלושה סוגים למחלה:
סוג א' הוא הסוג הנפוץ ביותר, סוג נוירולוגי. מתבטא בהגדלת טחול וכבד ואוסטאופניה (75% של חולים). החולה לא סובל מכאבים, אך סובל מאנמיה ומלויקופניה.
סוג ב' הוא הסוג החריף, בו המחלה מתגלה כבר סביב גיל 1/2 שנה וגורמת למות התינוק בגיל צעיר מאד - עד גיל שנתיים, בד"כ.
סוג ג' של המחלה מתגלה בערך בגיל 1.5-4 שינויים מצד מערכת הדם ושינויים נוירודגנרטיביים, קודם כל - הפרעות בתנועות העיניים.
בסוגים א' ו-ב' ישנם שינויים בעצמות (מראה מאד טיפוסי של העצם ברנטגן), שיכולים לגרם להתקפי כאבים, שיכולים להמשך שעות או אף ימים. התקפי כאבים אלה נגרמים ע"י בצקות בעצם וסביבה וניתן לטפל בהתקפים אלה בהצלחה רבה מאד ע"י הדיקור, אבל שיהיה ברור: זהו רק עזרה זמנית - עד להתקף הבא, ולא טיפול במחלה. בכל זאת, לדעתי, כדאי לעשות את הדיקור בתקופת ההתקפים, במיוחד אם מדובר בהתקפים שמשתקים את אדם, עוקרים אותו מהחיים ולא נותנים לישון.
בין התסמינים הנוספים: בעיות גדילה ואיחור בהתפתחות מינית, כתמי עור ועיגולים אדומים סביב העיניים, עייפות, בעיות קשב וריכוז ושאר תסמיני אנמיה, חוסר זריזות, בעיות תדמית עצמית, בעיות ניידות, בעיות בהתפתחות אישית ובעיות חברתיות.
מאחר ומדובר במחלה תורשתית, הטיפול הוא סימפטומטי: תרופות להפרשת מלחי מרה, ויטמין D, סידן, תרופות מחזקי כבד. לפעמים גם תרופות כימיות קשות, השתלת מוח עצם, ואף כריתת הטחול. כמובן, מומלץ על סידן טבעי ("רך") ולא סינתטי, וניתן להקל בעזרת הומאופתיה ו/או צמחי מרפא, אבל לא ניתן לטפל, כי מחלה תורשתית.
הטיפול הטוב ביותר - הוספת אנזים חסר על בסיס קבוע. לטיפול זה יש, כמובן, תופעות לוואי, וכ-3% מכלל מטופלים בכלל מתגלים כרגישים לטיפול עד כדי כך שהוא בלתי אפשרי. כל טיפול יש להתחיל כמה שיותר מוקדם.
הייתי ממליצה לחולה ולסביבתו הקרובה להיעזר בשיטה זו אחרת של רפואה משלינה לטיפול בגוף הרגשי - וכאן יש מגוון רחב של שיטות. לילד הייתי ממליצה לרכוב על אופניים ולרקוד ריקודי עם.
על ההורים ללמד את הילד לאהוב את עצמו כפי שהוא, ללמד את הילד להשלים עם המחלה ולא לתת לה לפגוע באיכות החיים. בסופו של דבר, אנחנו סובלים לא מעובדות החיים, אלא מאיך שאנחנו מקבלים אותם.
יש בורא לעולם, יש סיבה לכל דבר והכול - אבל ה-כ-ו-ל - לטובה.
לגבי הבדיקות, במשפחות, בהם יש ילד חולה מחלת גושה אם אתם מוכנים לעשות הפלה - יש טעם לעשות בדיקה גנטית. אין טיפול מניעתי אחר.
לגבי הילדים שלכם, אם אתם דואגים שגם לילדכם יש את המחלה, ניתן לעשות בדיקת דם לנוכחות אנזים גלוקוצרברוזידאז או בדיקה גנטית. אכן, אם יש מקרה במשפחה, קיימת סבירות די גבוה שיש חולים נוספים במחלה וגם ברור, שחלק משאר בני המשפחה נושאי המחלה. במקרה של נושאי המחלה אין מה לעשות, במקרה של חולה מומלץ להתחיל בטיפול כמה שיותר מוקדם.
ניתן לשלוח שאלות למייל [email protected]
כל האמור הינו בגדר מידע בלבד ואינו מחליף פניה לאבחון, ייעוץ וטיפול מקצועי.
ד"ר יעל טוקצ'ינסקי, אבחון וטיפול בנטורופתיה, הומאופתיה, דיקור, פרחי באך, צמחי מרפא, טיפולים אנרגטים. מסייעת לטיפול בבעיות וסוגיות שונות הקשורות בפיריון הריון ולידה. http://www.yaelclinic.co.il