מי שצפה בסרטם של העיתונאים ובני הזוג, גיא מרוז ואורלי וילנאי, "מוסר השילומים - המלחמה נמשכת" קיבל בודאי את הרושם ש"ועידת התביעות" הוא גוף מושחת ומסואב, הפוגע בזכויות ניצולי השואה.
הצופים בסרט בודאי יתפלאו לגלות, כי תביעת דיבה שהגיש הארגון הספיקה על מנת לשנות את דעתם של בני הזוג על הארגון היהודי הבינלאומי, וכי השניים מתנצלים כיום בפניו ואף ישלמו לו פיצוי מוסכם בסך 150 אלף ש"ח.
על פי הדיווח בעיתון "הארץ", במכתב ההתנצלות משבחים השניים את פועלה של ועידת התביעות, אותה תקפו בחריפות בשנים האחרונות. "אנו סבורים כי ועדת התביעות תרמה תרומה מכריעה וחסרת תקדים לסיוע לניצולי שואה (..) אנו מודעים לעבודה העצומה שנעשית יום יום על ידי ועידת התביעות עבור ניצולי שואה. בפועלה זה תרמה ועידת התביעות תרומה שאין לה אח ורע (..)".
הסרט שעמד במוקד תביעת הדיבה היה הסרט השני מתוך סדרה בת ארבעה סרטים שהפיקו בני הזוג, אשר עסקה במצבם של ניצולי השואה במדינת ישראל למעלה מ-60 שנה לאחר סיומה של השואה.
הסרט גולל שורה ארוכה של האשמות כלפי ועידת התביעות, אשר הוצגה בו כארגון מושחת, מסואב ורודף בצע אשר עושק את ניצולי השואה וגוזל את כספם. עוד לפני ששודר הסרט הוא עורר מהומה תקשורתית, כשאחד המשקיעים בו – נועם לניר – החליט למשוך את ידיו ממנו וטען כי הוא מציג עמדה חד צדדית ולא אובייקטיבית.
בתגובה לשידור הסרט, הגישה הוועידה לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת דיבה בולטת בחריפותה נגד השניים, בסכום של ארבעה מיליון שקלים. "הסרט הוא עלילה אכזרית, מעוותת, נבזית ובזויה, שנועדה לקדם את האינטרסים העצמיים של הנתבעים באמצעות מסע הרס חסר תקדים", נכתב בכתב התביעה.
תחילה הצהירו בני הזוג כי ילחמו בתביעה נגדם ולא יוותרו, אולם אז שלח השופט סולברג, באותה תקופה שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, את הצדדים להגיע לפשרה, אשר כעת הושגה בתיווכו של איש התקשורת מוטי שרף.
חשוב לציין, כי מכתב ההתנצלות המפרגן אותו שיגרו בני הזוג לועידת התביעות, לא מסביר את השינוי העצום שחל בעמדתם.