
מליאת הכנסת אישרה אחר הצהריים (רביעי) בקריאה ראשונה את הצעת חוק החברות שהגישה הממשלה.
האישור מגיע לאחר שהממשלה תמכה לפני כחודשיים בהצעת חוק בקריאה טרומית של הח"כים זהבה גלאון (מרצ) ויצחק וקנין (ש"ס), לפיה נאמן מטעם בית המשפט יפקח על הסדרי חוב.
בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "חוק החברות, התשנ"ט-1999, קובע הסדרים שנועדו, בין השאר, להתמודד עם בעיות נציג וניגודי עניינים בין הגורמים המעורבים בחייה של החברה. בחברות איגרות חוב קיימות בעיות נציג ייחודיות, הנובעות מהפיזור הרב של בעלי איגרות החוב ומכך שחלק ניכר מאיגרות החוב מוחזק בידי גופים מוסדיים. לאור מאפייניהם של הגופים המוסדיים, ובמיוחד מאחר שהם מנהלים את כספם של אחרים, לא תמיד עומד בפניהם מערך תמריצים מתאים להשקעת משאבים בבחינת מצבה של החברה או בניהול משא ומתן יסודי מולה. על אלה יש להוסיף את פערי המידע בין החברה לבעלי איגרות החוב".
בחוק החברות נקבעו הסדרים שמטרתם להתמודד עם בעיית הנציג בחברות איגרות חוב באמצעות כללי ממשל תאגידי. יחד עם תיקון מס' 17 נעשו בשנים האחרונות מאמצים רגולטורים וחקיקתיים בידי רשות ניירות ערך ואגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר לשם הסדרת תחום זה. גם הגופים המוסדיים ושאר בעלי איגרות החוב פיתחו פרקטיקות שונות להסדרת היחסים בינם לבין החברות המנפיקות. פסיקתם של בתי המשפט תרמה אף היא להידוק הפיקוח על הנעשה בחברות אלה.
ואולם מהלכים אלה אינם מסדירים את כלל הסיכונים העומדים בפני המחזיקים באיגרות החוב, ולכן גם בימים אלה שוקדים כלל הרגולטורים על שיפור הרגולציה בתחום זה. הצעת החוק המתפרסמת בזה מהווה חלק מהמאמץ כאמור.
הצעת החוק מבקשת להתמודד עם הקשיים הייחודיים בחברות איגרות חוב במצבים שבהם החברה נקלעת לקשיים כלכליים ומבקשת לערוך פשרה או הסדר עם בעלי איגרות החוב העלולים להביא לשינוי מהותי לרעה בתנאי הפירעון של איגרות החוב. בעיות הנציג, אשר צוינו לעיל, יוצרות קושי, בין השאר, בגיבושם של הסדרי חוב יעילים בין החברה לבין בעלי איגרות החוב. הפוטנציאל שיוצרים הקשיים האמורים לגיבושם של הסדרי חוב, שאינם ההסדרים המיטביים בעבור בעלי איגרות החוב, מצריך יצירת כלים להגנה על בעלי איגרות החוב בהסדרי חוב. לצד הצורך בהגנה על זכויות בעלי איגרות החוב ככאלה, קיים אינטרס ציבורי מובהק בהגנה על בעלי איגרות החוב, כיוון שחלק לא מבוטל מהחיסכון הפנסיוני מושקע באיגרות חוב אלה.
תכליתה של הצעת החוק לסייע לצדדים במשא ומתן ולאפשר לבעלי איגרות החוב לקבל החלטה מושכלת בנוגע לאישור הסדר החוב. כמו כן מבקשת ההצעה להקנות לבית המשפט כלים לביקורת אפקטיבית על התהליך".
עוד נכתב כי "הצעת החוק מבקשת לקבוע כי גיבוש הסדר חוב ילווה על ידי מומחה מטעם בית המשפט. המומחה יוכל לסייע לצדדים לכל אורך המשא ומתן ובסופו יכין חוות דעת לעניין כדאיותו של הסדר החוב המוצע, לבעלי איגרות החוב.
על פי ההצעה מינוי המומחה וקבלת חוות הדעת מטעמו יהיו תנאי לאישור הסדר חוב, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת מנסיבות מיוחדות שיירשמו.
יצוין, כי הצעת החוק לא נועדה לעודד הסדרי חוב. נקודת המוצא היא שעל החברה לשלם את החוב במלואו בהגיע מועד פירעונו. ואולם לעתים הסדרי חוב הכרחיים ומשרתים את כלל האינטרסים של המעורבים בתהליך. הצעת החוק מבקשת להביא לגיבוש הסדרי חוב יעילים באותם מקרים שבהם הם נדרשים ".
4 ח"כים תמכו בהצעה וח"כ אחד התנגד. ההצעה תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
