המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל מציעה מגוון רחב של פעילויות בחוה"מ פסח: טיול אופניים בעקבות רכבת העמק, סרט באסם עם רחל המשוררת בחוות כנרת, צעדים עם גורי אלפי בעקבות גיבורים ומבקרים את הרצל באתר מקווה ישראל שבחולון, גרביים מדברות, סוכריות תפוזים, ופגישה עם ריחות קסומים של תבלינים והדרים באתר הפרדסנות ברחובות, מגלים שגלינה היא לא רק שם של אשה אלא גם אניה באתר המורשת הלאומי בעתלית והצגה חדשה על אהבה ישנה במוזאון הלח"י.
סמוך לירושלים, במוצא, ניתן למצוא את "בית ילין", ביתו של יהושע ילין [ 1843-1924] בנו של דוד טביא ,מאנשי הישוב הישן הפרושים ,שהגיע לירושלים בתחילת המאה התשע עשרה והשתקע בה. יהושע ילין היה בין יוזמי הקמת המושבה מוצא ב1894 והיה בין הראשונים אם לא הראשון ממש ,שיזם , תכנן ובצע מהלך של "יציאה מן החומה " . ביתו נבנה במוצא ב- 1890 והוא התגורר בו עם אשתו עד שלהי מלחמת העולם הראשונה .
באזור המרכז ישנו את מכון איילון ברחובות. תחת עינם הפקוחה של הבריטים ששלטו בארץ, הקים ארגון ה"הגנה" מפעל תת-קרקעי לייצור כדורים לתת-מקלע "סטן" בגבעת הקיבוצים בצפונה של העיר רחובות, בסוף שנה 1945. כינוי הסתר של המפעל, בפי אנשי "ההגנה" היה "מכון איילון". המכון התת-קרקעי ששטחו כ – 250 מ"ר, כוסה בשכבת אדמה בעובי של כ – 4 מ'.. מעל המכון וסביבו הוקמו מבני מגורים, חדר אוכל, לול, רפת, מסגריה וגן ירק – קיבוץ תמים למראה. המכונות לייצור הכדורים נרכשו בפולין על ידי ה"הגנה" והוברחו בדרכי סתר לבירות ומשם לארץ – ישראל, סיפור בלשי בפני עצמו. מכון איילון היה המפעל הגדול של תעש במחתרת, בו יצרו יותר משני מליון כדורי 9 מלימטר לתת- מקלע "סטן" מתוצרת תעש.
עוד ברחובות - פרדס מינקוב. בשנת 1904 פרדס מינקוב היה הפרדס הראשון ברחובות, ולימים זה שיניע את האזור להפוך למרכז פרדסנות, שימשוך אליו אנשים כמו רחל המשוררת, א. ד. גורדון וחברי קבוצת כנרת. חלק מפרדס מינקוב הפך לאתר מורשת ומרכז מבקרים הפתוח לציבור הרחב ומציע הכרות עם כל זני פירות ההדר, באמצעות פעילות חינוכית וחוויתית מיוחדת. עם בוא האביב הפרדס שלנו מתמלא בניחוחות פריחה וזה זמן נפלא לבקר באתר, לשמר, למחזר ולבלות יום מהנה בחיק הטבע.
בקרבת מקום ניתן לבקר בבית הספר החקלאי מקווה ישראל בחולון. מקוה ישראל הוא בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל. בית הספר הוקם על ידי קרל נטר בשנת 1870, ממזרח ליפו, דרומית לדרך יפו-ירושלים. המוסד, חולש על שטח של כ-3,000 דונם. כיום לומדים בבית הספר 1,500 תלמידים.מרכז המבקרים במקוה ישראל מספק מסלול סיור באתר, וכולל את האתרים הבאים: בית הכנסת - מהראשונים שנבנו בארץ בסוף המאה ה- 19; בית נטר - המבנה הראשון במקום; מרתפי היקב - החצובים בסלע הכורכר; בית המורים-המשמש כמודל לשחזור מבנים היסטוריים; 'מכניקה' - המסגרייה בה תוקנו ושופצו כלי העבודה ובה יוצרו כלי נשק; הפיקוס הבנגלי - עץ נדיר בארץ ישראל; הגן הבוטני; קברו של קרל נטר.
בין אתרי המורשת בדרום ניתן למצוא את בית בן-גוריון שנבנה בשנים 1930-1931 על אדמת הקרן הקיימת, בתוך מה שהוגדר כשכונת הפועלים הראשונה (פועלים א'), ע"י המהנדס דוד טוביה ז"ל. זה היה ביתם הקבוע של פולה ודוד בן-גוריון, עד להתיישבותם בשדה בוקר. לאחר מכן שמש אותם הבית לסרוגין עם צריפם בשדה בוקר. בביתו זה בו עבד בן-גוריון ושם שכנה לתקופה הנהגת היישוב העברי. פולה ודוד בן גוריון הורישו את ביתם- בו לוטשה מגילת העצמאות ונכתב נוסחה הסופי - למדינת ישראל. מכאן יצא בן גוריון לבית דיזנגוף להכרזה על הקמת המדינה בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948. הביקור בבית בן גוריון מאפשר "נגיעה" אמיתית, מוחשית ואישית באירועים המכוננים בתולדות מדינת ישראל כמו גם מפגש בלתי אמצעי עם דמותו ואורח חייו של דוד בן-גוריון.
את מורשת הלח"י ניתן להכיר מקרוב בבית לח"י (יאיר שטרן) בתל-אביב. מדובר באתר התרחשות אותנטי המציג ומתעד את קורות מחתרת לח"י. בדירה בקומת הגג, ברחוב מזרחי ב', בשכונת פלורנטין, נתפס ונרצח ע"י הבולשת הבריטית, מחוללה ומפקדה של לח"י אברהם שטרן - 'יאיר'. הדירה בה התגורר בימיו האחרונים נשתמרה על רהיטיה המקוריים. בחדר מוקרנת תכנית אור-קולית על חייו, פועלו, הישגיו והירצחו של 'יאיר'.
מבין אתרי המורשת בצפון נציין את מחנה המעפילים בעתלית - אתר לאומי המשמש כמרכז חינוכי ללימוד תולדות ההעפלה לארץ ישראל ולהנצחת גבורת הלוחמים. במקום סיור בדגם אניית המעפילים "גלינה" הכולל חזיון אור קולי; משחקי מחשב מולטימדיה אינטראקטיביים, בקור בצריפים של מחנה המעצר, וספרייה חינוכית היסטורית. כמו כן פועל במקום מאגר המידע הממוחשב "בנתיבי ההעפלה" הכולל עדויות מעפילים ופעילי העפלה וכן פרטים אודות אוניות המעפילים ומחנות המעצר.
כמו כן, ישנו את חוות עין שמר. בשנת 1913 הוקמה חוות עין שמר, שהפכה ברבות השנים לקיבוץ חקלאי בו מאות חברים. זו ההתיישבות השיתופית הראשונה,חלק מההתיישבות החלוצית בארץ בשנות ה-20 של המאה הקודמת.בתחילת שנות ה- 80 ביוזמת אחדים מחברי המשק שוחזרו המבנים ההיסטוריים, בשנת 1983 נפתח מוזיאון 'החצר הישנה' - אתר חינוכי המציג את סיפורו של הקיבוץ דרך תיאור חווייתי של ימי ראשיתו. צריפי המגורים שבפאתי החצר שוחזרו, אתרי המשק הישן קמו לתחייה: הנפחייה, המאפייה, אסם התבואה וסככת המכונות, שבה מוצגים כלים חקלאיים מימי קדם ועד ימינו. בנוסף, בעין שמר פועלים בית בד וטחנת קמח, בהאנגרים הגדולים מוצג אוסף המכונות הגדול בארץ-ישראל, ובמקום פועלת סדנת שימור.
באזור כפר יהושע אפשר לבקר באתר רכבת העמק, תחנת כפר יהושוע. מדובר באחת התחנות הגדולות והמרשימות בתוואי רכבת העמק. באתר שבעה מבני אבן מרשימים בסגנון טמפלרי, שלושה מתוכם שוקמו ושומרו על ידי המועצה לשימור אתרים. מלבד המבנים ששומרו ישנם באתר עוד ארבעה מבנים שונים, ביניהם: מגדל המים, מבנה שירותים, חצר פחם וכן באר מים. בשטח האתר שני קרונות של רכבת ישראל משנות החמישים, שרידי קרון משא אותנטי של רכבת העמק ושני שרידי קרונות עגלה מרכבת העמק, אותם מתכוונת המועצה לשימור לשפץ ולהשמיש להסעה על שרידי המסילה.
עוד בצפון - משטרת טיגארט בנהלל (כביש 75 בכניסה למנשיה זבדה אזור צומת נהלל). מצודת משטרת נהלל, היושבת בנקודה אסטרטגית על קו התפר שבין נצרת ליגור, נחנכה בשנת 1936, בעיצומם של מאורעות הדמים שהתרחשו ברחבי הארץ.
תפקידה של המצודה היה להגן על האוכלוסייה האזרחית בעמק - יהודית וערבית - ועל אנשי השלטון הבריטי. על התחנה פיקד ברוב שנותיה סרג'נט יצחק שבילי, מפקד סמכותי ובעל אישיות מרשימה, שהיו לו יכולות יוצאות דופן בקשירת יחסי רעות עם כל תושבי העמק. סרג'נט שבילי היה נאמן לתפקידו ולמפקדיו הבריטיים, אך גם לאידיאולוגיה שלו, וסייע ליישוב העברי במאבקו להקמת המדינה. תחת מסווה של פעילות משטרתית שגרתית עזרו הוא ושוטרי התחנה שבפיקודו לפעילי ה"הגנה" בפעולות מבצעיות רבות ומגוונות.
ביוזמת המועצה לשימור אתרי מורשת שוקמה התחנה והוקם בה מרכז מבקרים למורשת השוטר והנוטר העברי בארץ-ישראל. את אווירת אותה תקופה אנו מעבירים במפגש הבלתי אמצעי עם התצוגה החזותית, הממחישה את הקשר שבין הנוטרים של ימי המנדט לשוטרי התחנה של היום.
המוזיאון לראשית ההתיישבות בקיבוץ יפעתמציג את סיפורם של חלוצי העלייה השנייה והשלישית, שהתיישבו בעמק יזרעאל . את אורחות חייהם, כלי עבודתם, האוהלים, הבתים, חיי הילדים והמבוגרים באותה תקופה, ההתמודדות עם הקשיים – סיפורים אישיים מרתקים ומרגשים.
מומלץ גם לבקר בחצר כנרת. החצר הוקמה בשנת 1908 על אדמות דלייקה ואום-ג'וני, במטרה להכשיר בה פועלים חקלאיים יהודים להתיישבות קבע. חצר כנרת הייתה מעין מעבדה, כור היתוך בו התגבשו הניצנים הראשונים של רעיונות חברתיים, כמו הקבוצה והמושב. כאן חיו ופעלו אישיים מרכזיים בתולדות היישוב בארץ: א.ד. גורדון, רחל המשוררת, האגרונומית חנה מייזל, ברל כצנלסון, זלמן שז"ר ועוד. במקום פועל מרכז הדרכה ומבקרים - העלייה השנייה וההתיישבות בעמק הירדן. מבני החצר, חדר האוכל, האסם, חוות העלמות, החאן העתיק וסרטון על רחל המשוררת. לאחרונה התחדשה החצר בתצוגה מרהיבה וכן הסתיים שימורם ושיקומם של רוב המבנים.
בין הירמוך לירדן ניתן לפגוש את חוויית נהריים באתר גשר הישנה - הסטארט אפ של ראשית המאה הקודמת - מפעל חשמל הידרואלקטרי. באתר חוויית נהריים – מיצג אורקולי יוצא דופן להמחשת פעילותה של תחנת הכוח. סיפורם של אנשי בראשית שהתיישבו במקום, נאחזו בקרקע, הפריחו את השממה והגשימו את חזונם. 63 שנה לקרבות גשר אל מול הלגיון הירדני וכוח הפלישה העיראקי. תצפיות נדירות על גשרי הירדן והציפורים בנדידתן, מפגש נוסטלגי עם רכבת העמק.
