להצעת החוק של שר המשפטים הפרופ' יעקב נאמן, הצעה שנועדה לייצר איזון בין בית המשפט העליון לבין הכנסת, יש מתנגד חריף, ודווקא לא מספסלי האופוזיציה כפי שניתן היה לשער.
חבר הכנסת יריב לוין, מגדולי הנאבקים נגד השתלטות ביהמ"ש על המרחב הציבורי בישראל מגדיר את הצעת החוק כמסוכנת וככזו המקבעת את מחטפי העבר של בית המשפט העליון. בראיון ליומן ערוץ 7 הוא מסביר את ההתנגדות שלו לפרטיה.
כזכור, הצעת החוק קובעת כי חברי הכנסת יוכלו לבטל פסילה של חוק בידי בג"ץ ברוב של 65 חברי כנסת. חבר הכנסת לוין מבהיר בפתח דבריו כי הוא שותף לעמדת השר נאמן שנכון לקבע את הלך החקיקה בחוק יסוד, אך השאלה היא מה מתקבע בו, "וההצעה כפי שהיא מנוסחת כעת היא מסוכנת כי תוצאתה תהיה ביצור ולמעשה הלבנה והכשרה בדיעבד של המחטף הפסול שעשו שופטי ביהמ"ש העליון כשניכסו לעצמם את הסמכות לבטל ולפסול חוקים".
לוין מוסיף ומציע שלא לנתק את ההצעה כולה מסוגיית הליך בחירת שופטים. "לבוא ביד אחת ולקבע את הסמכות של השופטים לפסול חוקים וביד השנייה לא לשנות את שיטת בחירת השופטים ולא להפוך אותה לשקופה ומייצגת את הלכי הרוח של החברה בישראל, לא ניתן בכלל לעסוק בסוגיית פסילת חוקים בידי שופטים".
לדבריו של לוין הצעת החוק מעניקה הכשר לכל פסילת חוקים שנפסלו. "צריך לזכור שמה שמוצע כאן הוא הליך מיוחד של ארבע קריאות בחוקי יסוד ובהליך הזה יצטרכו 65 ח"כים כדי לאשר את החוק. מדברים כאן על נטילת חוקי יסוד וחוק זכויות האדם וחירותו, לרבות הפרשנות המעוותת שהעניק להם ביהמ"ש ולהפוך את הרוב המקרי שבהם הם הושגו ולצייר אותם כאילו התקבלו ברוב של 65 קולות, וכל שינוי בהם יצריך ארבע קריאות כולל רוב של 65 בקריאה האחרונה". לוין רואה בהתנהלות זו שלילת היכולת לבטל את המחטף שמכונה המהפכה החקיקתית של בג"ץ, כהגדרתו. "היכולת הזו תילקח מהכנסת גם לעתיד לבוא. זה דבר חמור, לא הגיוני ולא נכון".
חבר הכנסת לוין מזכיר כי הציע בעבר כי במידה ואכן יוחלט על ארבע קריאות כמחייבות לאישור חוק יסוד, יוגדרו החוקים שכבר אושרו ככאלה שאושרו בשלוש קריאות ובמידה ותהיה כוונה לאשר אותם הם יצטרכו לעבור הצבעה נוספת ברוב של 65 חברי כנסת. זאת כהוראת מעבר. את הדברים הוא אומר מתוך הערכה שבמתכונתה הנוכחית של הכנסת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו על פי הפרשנות המקובלת בביהמ"ש כיום לא יעבור ולא יזכה לרוב המדובר. משום כך הוא רואה בניסיון לבצע הכשרה של חוקים אלה כמהלך "בלתי חוקתי".
באשר להתנגדותה של חברת הכנסת גלאון להצעת החוק מבהיר לוין כי עמדתו שונה בבסיסה מעמדתה והתנגדותו מהתנגדותו. לדבריו גלאון ועמיתיה מבית המשפט התרגלו לכך שעמדותיהם מתקבלות במאת האחוזים וכאשר מבקשים להעניק להם רק 95 אחוזים הם מתקוממים וחשים שזכויותיהם נפגעו.
"הדרך להתמודדות עם הליקויים של מערכת המשפט היא לא בטיפול קוסמטי אלא בטיפול שורשי ויסודי", אומר לוין הסבור ש"מחובתנו לחפש דרכים אחרות", ומציין כי יש לבחון את כלל סעיפיה של הצעת נאמן, ובכללם לשאול מדוע דווקא 65 חברי כנסת ולא 61, מדוע להסתפק בדיון שיתקיים בהרכב של 9 שופטי בג"ץ כדי לפסול חוק ולא לחייב רוב של שבעה או אף תשעה שופטים, "ואלא להסתפק ברוב מקרי של חמישה מול ארבעה".
"ישנם חוקים מאוד חשובים שאינם מעוגנים כחוק יסוד כדוגמת חוק השבות, חוק משאל העם שאושר בכל הקריאות ברוב של 61 חברי כנסת גם אם לא עבר כחוק יסוד. דרשתי ולצערי לא נעניתי שהחוקים הללו ישוריינו במסגרת הצעת החוק הזו", מוסיף לוין הסבור כי על הצעות אלה יש להטיל את מגבלות השינויים שמתכוון השר נאמן לקבוע.
"בשורה התחתונה זו הצעה בעייתית מאוד ואאבק מאוד כדי לשנות אותה. זו שאלה יסודית ומהותית. אנחנו צריכים להשכיל סוף וסף ולפעול ע"פ דרכנו ושליחותנו ולא על פי רצונותיהם של אחרים", אומר לוין.