
לדבריו, שתי מגמות דמוגרפיות, שצפויות להתרחש במהלך העשורים הבאים, ישפיעו לשלילה על שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ועל העומס שיוטל על האוכלוסייה העובדת: ירידה בחלקם של גילאי עבודה באוכלוסייה (לאחר עלייה רצופה בשלושים השנים האחרונות) ועלייה בחלקן של קבוצות המאופיינות בשיעורי השתתפות נמוכים במיוחד בכוח העבודה.
ירידה בחלקה של האוכלוסייה בגילאי עבודה: לאחר 30 שנה בהן נרשם גידול מתמשך בחלקה של האוכלוסייה בגילאי עבודה, במהלך העשורים הקרובים צפוי מפנה חד שיביא לירידה משמעותית בחלקה של אוכלוסייה זו. חלקם של בני 15-64, שעלה בהתמדה מאז 1980 מ- 58.2% ל- 62.3% (בסוף שנת 2010), צפוי לרדת ל- 59.4% כבר בשנת 2020 ול- 59.1% בשנת 2030.
עלייה חדה בחלקן של קבוצות בעלות שיעורי השתתפות נמוכים: חלקן של האוכלוסיות החרדית והערבית, בעלות שיעורי השתתפות נמוכים בשוק העבודה, צפוי לעלות בצורה משמעותית במהלך העשורים הבאים: בקרב בני 15-64 חלקם של החרדים יעלה בין 2010 לבין 2030 מ- 8.5% ל- 15.1%, וחלקם של הערבים יעלה מ- 19.3% ו- 23.1%.
הירידה הצפויה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה: במידה ולא יושוו שיעורי ההשתתפות של הקבוצות כאמור, צפויה ירידה של 4% בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של שני המינים: שיעור ההשתתפות של הגברים בני 20-64 צפוי לרדת בין 2010 לבין 2030 מ- 79.2% ל- 75.4% ושל נשים בנות 20-64 מ- 65.4% ל- 61.3%.
ממצאים אלו עולים ממחקר דמוגרפי חדש שנערך על-ידי ד"ר אליהו בן-משה עבור מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת אשר בחן את השינויים במבנה והרכב האוכלוסייה על-פי מגזר תרבותי-דתי בישראל. המחקר מבוסס על הסקר החברתי של הלמ"ס וכלל בניית אומדני בסיס לשנת 2010 שעליהם נערכו הטלות שכללו, פריון, תמותה והגירה ל-20 השנים הבאות.
עוד עולה מן המחקר :
הזדקנות אוכלוסייה: אחוז בני 65 ומעלה שהיה יציב בעשורים האחרונים ברמה של קצת פחות מ- 10% צפוי לעלות ל- 12.1% בשנת 2020 ו- ל- 13.8% בשנת 2030. עלייה זו תלווה גם היא בעלייה חדה בחלקן של הקבוצות החרדית והערביתבני פפרמן מנהל מינהל מחקר וכלכלה: "בעשור האחרון גדלו שיעורי התעסוקה של האוכלוסייה החרדית (גידול של 5 נק' האחוז בקרב הגברים) והערבית (גידול של כ-7 נק' האחוז בקרב הנשים) בכוח העבודה. גידול זה השפיע על הגידול הכולל בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה במשק. הואיל ומשקלן היחסי של אוכלוסיות אלו הלך וגדל בעשור האחרון, הרי שלמעשה עליית משקלן בלמה במידת מה את שיעור ההשתתפות הכללי במשק. המחקר הנוכחי מלמד שבשני העשורים הבאים ילך ויגדל חלקן של האוכלוסיות החרדית והערבית בכלל האוכלוסייה וככל הנראה גם ימשיכו לגדול שיעורי ההשתתפות בעבודה של שתי אוכלוסיות אלו. למרות הגידול הדמוגרפי הבולט, הערכתנו היא שבסך-הכל שיעור התעסוקה של שתי האוכלוסיות הללו ימשיך לגדול גם בעשור הבא. על כן, אנו סבורים ששיעור התעסוקה הכללי במשק ימשיך לגדול זאת חרף עליית משקלן היחסי של האוכלוסייה הערבית והחרדית."
שר התמ"ת שלום שמחון: "משרד התמ"ת פועל להגדלת שיעורי תעסוקה בקרב המגזר החרדי ומגזר המיעוטים והציב נושא זה בראש סדר העדיפויות. אם שיעורי התעסוקה הנוכחיים של המגזרים הללו לא ישתנו באופן מהותי בעשורים הקרובים, שיעור התעסוקה הכולל בישראל צפוי לצנוח, דבר שיביא לפגיעה בתוצר הלאומי וברמת החיים של כלל האוכלוסייה. לא ניתן להתעלם מהמגמות הדמוגרפיות.
ממשרד התמ"ת נמסר כי בכדי לעמוד ביעד של שילוב בני מגזר המיעוטים והחרדים בשוק העבודה מפעיל התמ"ת תכניות ארוכות טווח. בכל הנוגע למגזר המיעוטים- יש לציין כי מתחילת כהונת הממשלה הנוכחית צומצמה האבטלה במגזר המיעוטים מ- 21.5% בשנת 2009 ל-14.5% כיום. זהו צמצום בשיעור של 30%. לנתון זה אין אח ורע, אומרים במשרד.
"גם בכל הנוגע למגזר החרדים נעשתה עבודה רבה. התמת מקדם מהלך לפתיחת 8 מרכזי הכוון ייעודיים לחרדים, מפעיל מסלולי תעסוקה לעודד מעסיקים להעסיק חרדים, מקדם לימודי הנדסאות בקרב גברים חרדים במימון המשרד, ומממן קורסי הכשרה מקצועית לגברים חרדים ונשים חרדיות, כולל בשיתוף צה"ל", נאמר.
"רק לאחרונה אישרה המשלה תקציב של 1.5 מליארד שקלים במסגרת דוח טרכטנברג שיופנו לעידוד תעסוקה במגזרי המיעוטים והחרדים".