ניצול השואה, ד"ר יוסף גורי (פודריאצ'יק), מספר בראיון לערוץ 7 על מסמך המרגש שקיבל מיד ושם "תעודת הלידה וציון יום ברית המילה". זו סגירת מעגל והמשכו של העם היהודי.
העתק תעודת הלידה שקיבל כתובה בעברית ובליטאית וכתוב בה שנת הלידה של גורי, שמם של הורי גורי שנספו בשואה, יום המילה ושמו של המוהל.
לאחר שברח מציפורני הנאצים הגיע לבית יתומים, "בית ילדים קראו למקום - זה נשמע יותר טוב מבית יתומים. אמרו לכל הילדים לכתוב מכתבים להורים, הילדים הלא יהודים קיבלו מכתב תשובה אך שום ילד יהודי לא קיבל תשובה אז כבר הבנו שמשהו קרה. רק לאחר שעליתי לארץ ידעתי ש-6 מליון יהודים נספו בשואה".
לאחר מכן עלה גורי לארץ בשנת 1957 והגיע לקיבוץ גן שמואל שם הכיר את אשתו אילנה אך תמיד חלם לגור בירושלים, "ידעתי שאגור בירושלים רציתי להיות קרוב לאוניברסיטה העברית כדי להשלים את לימודי הדוקטורט שלי ולעבוד שם", אמר. במהלך השנים שימש כמרצה באוניברסיטה וכתב תשעה מילונים בשפות שונות - העשירי כבר בדרך.
גורי סבור כי על ממשלות ישראל למצוא פתרון בטיפול ניצולי השואה, "זה מקומם. קשה לשמוע שיש ניצול שואה שרעב ללחם ועל הממשלות לעשות יותר".
"אין קשר והקבלה בין האיום של אירן להשמדת העם היהודי לבין גרמניה של שנות ה-40", אומר גורי, "אז היינו מסכנים ולא היה מי שיעמוד על זכותינו ויגן עלינו היום יש לנו מדינה וצבא ואנחנו די חזקים, אני לא רואה את אירן זורקת עלינו פצצה גרעינית".
לסיום אומר גורי, "אני מאושר שאנחנו גרים במדינת ישראל ושולשלת העם היהודי ממשיכה".
מנהל אגף הארכיונים ביד ושם ד"ר חיים גרטנר מסר כי "בתיעוד שצילמנו בארכיוני ה- ק.ג.ב. מצאנו תיעוד משפטי מרתק מתוך תיקי חקירה של משתפי פעולה עם הנאצים שבאמצעותם אנו שופכים אור על היקף רדיפות היהודים, על ההנהגה היהודית ועל תהליך הרצח. בנוסף, מתוך התיקים ניתן למצוא מידע מפורט וחדש על אתרי רצח שלא היה ידוע עד כה, וכן על גורלן של הקהילות ועל האופן שבו הצליחו לתפקד במהלך המלחמה".
מעיון ראשוני במסמכים מתבהרים פרטים רבים, חלקם לא ידועים, על היקף הרצח וההשמדה של יהודים, כמו גם על חיי היום יום בצל השואה ברחבי מדינות ברה"מ לשעבר, ובכך מסייעים להשלים את המידע החסר. התיעוד הרב מסייע ליד ושם, בתמיכת קרן ג'נסיס והקרן היהודית האירופית, לקיים בשנים האחרונות פעילות ענפה בכל הנוגע למחקר ולהוראת שואת יהודי בריה"מ ובהם הרחבת הוראת השואה בקרב דוברי רוסית, קידום והעמקת המחקר בנושא השואה בשטחי ברה"מ לשעבר ואיסוף מוגבר של חומרים מארכיונים במטרה להעלות את תודעת השואה והרחבת הידע עליה.
