יואב נולד בי"ג באלול תשל"ב (23.8.1972), בפתח-תקוה, להוריו שילה ונורית. אח לתמר ואמנון הבוגרים, ולצפריר שנולד אחריו. עבר עם משפחתו לאלקנה בתשל"ב (אוגוסט 1977), והייתה בין 40 המשפחות הראשונות במקום.
התגייס לצה"ל לפלוגת-ההנדסה של חטיבת הצנחנים 35 ביום ב' בחשוון תשנ"א (21 באוקטובר 1990). סיים מסלול יחידה, קורסי מ"כים, סמלים, חובשים ופלסים. בחשוון תשנ"ג (נובמבר 1992) סיים קורס קציני חי"ר בביה"ס לקצינים (בה"ד 1), במצפה-רמון. לאחר סיום קורס הקצינים, הדריך בקורס סמלים בבית-ספר לחי"ר בירוחם והיה בין מקימי יחידת הטרקטרונים (יאגי) שם.
בתמוז תשנ"ג (יולי 1993) חזר כקצין לפלחה"ן 35 בתפקיד מפקד-צוות. בחשוון תשנ"ד (נובמבר 1993) קיבל את דרגת הסגן. סיים תפקיד מפקד-צוות בשבט תשנ"ד (ינואר 1994). אמור היה להתמנות כקמב"ץ היחידה ולצאת לקורס מ"פים. ביום שני, כ"ו בשבט תשנ"ד (7.2.1994), בשעה 11:30, נהרג בקרב מול מארב מחבלים, בעומדו בראש כוח-סיור לפתיחת ציר ריחן-סוג'וד בגיזרה המזרחית של אזור הביטחון בדרום לבנון.
יואב אהב ציור, צלילה, סנפלינג, טיולים, ניווט, שחייה, הליכה וריצה למרחקים ארוכים, נגינה במפוחית-פה ובגיטרה, טבע, ידיעת-הארץ ועוד. היה חניך תנועת-הנוער "בני עקיבא" וחבר באגודה הישראלית לצלילה.
שילה אביו, שספד לו בלוויה אמר:
האמנת באמונה שלמה בדרך בה הלכת ובמטרותיה. האמנת כי המלחמה בלבנון היא המלחמה על ארץ-ישראל, כשם שהאמנת בשלום. אך יחד עם זאת ידעת כי האדמה אשר אתה קבור עתה בה, אם תינתן לגורם זר, תהיה גורם למלחמה אכזרית על ארץ-ישראל כולה.
יואב, ילד שלי. חיית כל חייך באושר ובשמחה. החיוך לא סר מעל פניך, וגם ברצינות – חיוך העלית. השרית השראה גם עלינו, בני-משפחתך, אמא, אני, תמי, אמנון וצפריר, על חבריך מהיחידה, על אודי מסיירת מטכ"ל, על יריב מהצנחנים, החוט המשולש שניתק עכשיו. על כל חבריך מאלקנה בה גדלת, מישיבת "אור-עציון" בה חונכת, ומהפנימיה-הצבאית בה העצמת אילים. מצולע רב-גוני של ילדי תפארת, נצרים להתברך בהם, משפחה אחת של חולמים ולוחמים, אשכר אלקנה למדינה, אופיר השומרון וזהב הארץ, פצצות-גרעין אנושיות - הנשק הסודי של מדינת-ישראל.
ראינו אותך גם לאחר מותך. יפה כמו בחיים, פני מאושר, בן יקיר - גיבור ישראל.
