39.7% מהצעירים הערבים בני 22-18 מוכנים באופן אישי להתנדב לשירות אזרחי ו-62.2% מכלל הציבור הערבי תומכים בהתנדבות של צעירים ערבים לשירות האזרחי.
נתונים אלו עולים מסקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. מדובר בירידה בתמיכה בשירות האזרחי, בהשוואה לנתוני סקרים דומים שנערכו בשנת 2009 ובשנת 2007, אך לדברי החוקרים, המספרים עדיין גבוהים.
ממצאי הסקר המלא יוצגו בכנס שמארגן המרכז היהודי-ערבי בנושא זה שייערך מחר (יום ג') באוניברסיטת חיפה.
"למרות הירידה וההתנגדות החריפה של המנהיגות הערבית, תמיכת הציבור בהתנדבות והנכונות האישית של הצעירים להתנדב עודן גבוהות וגם נמשכת העלייה הדרמטית בפועל במספר המתנדבים הערבים", ציינו פרופ' סמי סמוחה וד"ר זהר לכטמן שערכו את המחקר.
לפי נתוני מינהלת השירות האזרחי-לאומי, חלה מדי שנה עלייה ניכרת במספר המתנדבים הערבים, מ-240 בשנת 2005 ל-1050 בשנת 2008 ול-2399 השנה.
הסקר הנוכחי, שבוצע בין קיץ לסתיו 2011, כלל 968 נשאלים ערבים שהתחלקו ל-410 בני 23 ומעלה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית הבוגרת, 252 צעירים וצעירות בגילאים 18-22 שלא התנדבו לשירות אזרחי, 154 מתנדבים במהלך שנת השירות ו-152 בוגרים שסיימו את שנת שירותם לפני חצי שנה ומעלה.
מחקר 2011 הוא חלק מפרויקט מחקר גדול על השירות האזרחי לערבים שהחל ב-2007 וכלל אז גם את המנהיגות הערבית.כאמור, בהשוואה לנתוני הסקר של שנת 2009, קיימת ירידה באחוזי התמיכה של הציבור בשירות האזרחי ובנכונות הצעירים להתנדב. מתמיכה של 68% בקרב כלל הציבור הערבי בשנת 2009, לתמיכה של 62% בשנת 2011.
עוד ציינו החוקרים כי בשנת 2007 התמיכה הייתה גבוהה אף יותר מזו של 2009 ועמדה על 78%. נכונות הצעירים להתנדב לשירות האזרחי ירדה אף היא מ-53% בשנת 2009 ל-40% בשנת 2011.נתון מרכזי נוסף שעלה הוא שלרוב הערבים חסר מידע בסיסי על השירות האזרחי. רק 35.8% מהציבור ו41.6% מהצעירים בשנת 2011 אמרו שיש להם מידע מספיק או הרבה בנושא זה. לדברי החוקרים, מאז 2009 חלה עלייה מסוימת בחשיפת צעירים למידע, שכנראה ברובו שלילי, דבר שתרם במידה מסוימת לירידה בנכונות הצעירים להתנדב.
עוד הם הוסיפו כי אל מול הקמפיין השלילי של ועדת המעקב של הערבים בישראל, אין קמפיין הסברה חיובי מטעם המדינה. "אולם הגורם העיקרי לירידה הוא החרפת העמדות של הציבור הערבי כלפי המדינה בשל הקיפאון המדיני, המלחמות והרעת האווירה הציבורית נגד האזרחים הערבים. בכל מקרה הירידה בתמיכה לא נגרמה על-ידי גידול באכזבה של המתנדבים והבוגרים משנת ההתנדבות", ציינו.
כאמור, אכזבה מהשירות האזרחי איננה סיבה לירידה בנכונות צעירים להתנדב לשירות אזרחי. 91.6% מהמתנדבים הביעו שביעות רצון משנת ההתנדבות ו-95.8% הרגישו גאים בהתנדבותם. 96.4% אמרו שיחס הסביבה אליהם היה טוב, 89.0% חשבו שההתנדבות תרמה לחברה הערבית ו-82.4% העריכו שהתנדבותם תרמה למדינה.
לדברי החוקרים, ההערכה החיובית לשירות האזרחי בקרב הקבוצה שסיימה את השירות חצי שנה ומעלה מראה שההערכה היא יציבה לאורך זמן ואינה נובעת מתלות במנגנון המסדיר את ההתנדבות. "נתונים אלו מפריכים את החששות של המנהיגות הערבית מפני ישראליזציה, ניכור מהחברה הערבית ושחיקת הזהות הלאומית של המתנדבים הערבים", הסבירו החוקרים.
עוד עולה, כי 85.6% מהמתנדבים ו-65.6% מהבוגרים מאמינים שלישראל יש זכות קיום כמדינה יהודית ודמוקרטית, זאת לעומת 49.2% מהצעירים שלא התנדבו. אולם לדברי החוקרים, לא שנת ההתנדבות הייתה הגורם המרכזי להבדל זה, אלא גיוס סלקטיבי של המתנדבים: להתנדבות מגיעים מלכתחילה צעירים עם עמדות חיוביות יותר ושנת ההתנדבות מחזקת את הזדהותם עם המדינה בלי לפגוע בזיקתם החזקה לחברה הערבית.
"נכון להיום, השירות האזרחי כמפעל ממלכתי אינו ממלא את אחד מיעדיו המרכזיים שהוא לקרב למדינה את כלל הצעירים הערבים כי רק צעירים המזדהים מלכתחילה עם המדינה ויש להם השכלה תיכונית מלאה מגיעים לשירות האזרחי. רוב של 75% מהמתנדבים משרתים בישובים הערבים ואינם באים במגע עם יהודים. כמו כן, שיעור המתנדבים מכלל הצעירים, למרות הגידול המרשים שבו, עדיין מהווה אחוז קטן ביותר וטרם הגיע למסה הקריטית העשויה לחולל שינוי במעמד המיעוט הערבי במדינה", סיכמו החוקרים.
"סוגיית השירות האזרחי בקרב ערביי ישראל היא סוגיה מרכזית שעלתה כעת שוב סביב הדיונים על חוק טל והיא ללא ספק תקבל התייחסות רחבה גם בבחירות הקרובות. מדובר בכלי חשוב לשילוב של הצעירים הערביים בחברה וההתנגדות של בקרב המנהיגות נעשית, לדעתי, משיקולים זרים. הכנס יציג את הממצאים המעודכנים ביותר בנוגע לתמיכה או התנגדות של צעירים ערבים ויציע מודלים שונים לשילוב", ציין פרופ' יצחק ויסמן, ראש המרכז היהודי-ערבי.