ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, המשיכה היום (ראשון) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות.
מטרת ההצעה היא לקבוע הסדרים לטיפול בציוד, לעודד שימוש חוזר בו, לצמצם את כמות הפסולת ולהקטין את ההשפעות הסביבתיות השליליות של ציוד חשמלי אלקטרוני, סוללות, מצברים ופסולת של ציוד מסוגים אלה.
במהלך הדיון התייחס השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לטענות של היצרנים והיבואנים באשר לעלות החוק. השר ארדן הסביר כי היבואנים והיצרנים מתנגדים להצעה, מאחר שהחוק יטיל עליהם את עלויות המחזור במקום להטיל את העלות על הציבור, "היצרנים והיבואנים לא חייבים להטיל את העלויות על מחירי המוצרים ולייקר את עלותם לצרכן – הם יכולים לספוג את העלות ולצמצם את רווחיהם".
השר ארדן הוסיף כי "הממשלה סייעה להם בשנה האחרונה בהפחתת עלויות מיסוי וגם התחרות אמורה לסייע לכך שהם לא יעלו את המחיר לצרכן. לא צריך להפחיד את הציבור – אם הציבור ישלם אפשר לקרוא לו להחרים גם אתכם. זו החלטה של היבואנים והיצרנים אם להעלות מחיר או לא, הם יכולים לבחור לרדת מהמרצדס ולנסוע ברכבים מפוארים פחות במקום להטיל את העלות על הציבור".
בתגובה לדברים אמר סגן סמנכ"ל תפעול ושירות בניופאן, דני פיקובסקי, כי ניופאן היא היבואנית השנייה בגודלה בארץ והרווחיות במוצרים המדוברים נמוכה ביותר, "התחרות גדולה ובחודשים האחרונים צמצמנו את כוח האדם ב-35% כי אנשים לא קונים ואין רווחים. אנחנו לא נוסעים ברכבים מפוארים ולא נכון להגיד שעושים מזה הון עתק", אמר פיקובסקי.
מנכ"ל החברה המייבאת את סוללות אנרג'ייזר, גיל ישראלי, התייחס גם הוא לנושא העלויות והביע חשש לפגיעה בעסקים הקטנים שנמצאים במאבק הישרדות.
יועץ האסטרטגיה העסקית מטעם איגוד לשכות המסחר,אופיר גולומבק, הציג את הניתוח הכלכלי שבוצע עבור האיגוד, ממנה עלתה הטענה כי עלות יישום החוק תעמוד על כ-200 מיליון שקל בשנה. לעומת זאת, בדיון הקודם הציג המשרד להגנת הסביבה את הערכתו, לפיה העלות היישום תעמוד על כ-30 מיליון שקל אולם התועלת תהייה גבוהה מהעלות ותעמוד על 58.5 מיליון שקל. גולומבק טען עוד כי אם יעדי האיסוף יופחתו העלות תקטן ל-115 מיליון שקל בשנה. לפי הערכת העבודה שבוצעה עבור איגוד לשכות המסחר, תוספת העלות על מקרר בשווי של כ-2,000 שקלים תעמוד עד בין 160 ל-800 שקלים (בין 8% ל-40) ותוספת העלות למכונת כביסה בשווי 1,000 שקלים תעמוד על בין 100 ל-500 שקלים (בין 10% ל-50%).
השר ארדן התייחס לנתונים שהוצגו ואמר כי העבודה של האיגוד לא מציגה את שוויו של המוצר שמועבר למחזור. "היום הם לא משלמים על הפסולת, פתאום הם מבינים שיצטרכו לשלם על הפסולת ולכן לא מציגים נתונים על כמה שווה הפסולת", אמר השר ארדן.
סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר, דן כרמלי, אמר כי בסוף העלויות יושתו על הציבור וכי האיגוד לא מנסה להלך אימים על הציבור. מנהל תחום החשמל והאלקטרוניקה באיגוד, רז הילמן, הוסיף: "אנחנו לא רוצים לעצור את החוק אלא רק רוצים חוק זול יותר למשק, כי בסוף הצרכנים ישלמו". השר ארדן התייחס ליעדי המחזור ואמר כי "כבר היום יש איסוף של יותר מ-20% מהפסולת, אולם זה נעשה באופן פיראטי, כאשר בינתיים העלויות מגולגלות על הרשויות המקומיות שמשלמות על האיסוף. ברגע שהרשויות יבינו שהפסולת שווה כסף הן תדאגנה שלגוף האוסף תהייה נגישות לפסולת".
נושא נוסף שנדון היום התייחס לנושא מחזור הסוללות הביתיות. מנכ"ל החברה המייבאת את סוללות אנרג'ייזר, גיל ישראלי, טען כי כל הסוללות הביתיות שמיובאות היום לישראל נקיות מחומרים שנחשבים לאויבי איכות הסביבה. לדבריו, לא ניתן לבצע מחזור או שימוש חוזר בסוללות הללו בערכים ריאליים. לדבריו, עלות המחזור לסוללות הביתיות שניתן למחזר עומדת על כ-1,600 יורו לטון ועלות המחזור של סוללות הכפתור עומדת על 4,100 יורו לטון.השר ארדן התייחס לכך ואמר כי המחזור משרת גם תועלות אחרות. "לא רק פסולת מסוכנת נאספת וממוחזרת", אמר. עם זאת השר הוסיף כי למיטב ידיעתו הדירקטיבה האירופית כוללת טיפול בסוללות הביתיות, אך אם ייווכח שהדירקטיבה לא כוללת טיפול בסוללות הוא יהיה מוכן לפצל את הנושא מהצעת החוק.
במהלך הדיון אישרה הוועדה את הצעת היו"ר שאמה-הכהן וחברי הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ' ומיכאל בן ארי שלא להעסיק בתעשייה הזו (לאיסוף, מיון טיפול ופינוי הפסולת) עובדים זרים. לפי ההצעה של היו"ר, בתעשייה, שעתידה לייצר כאלף מקומות עבודה, יועסקו רק אזרחי ישראל או תושבי המדינה. גוף שיעסיק עובד זר, גם אם הוא בעל רישיון עבודה, ישלל רישיונו לעסוק בתעשיית מחזור הפסולת האלקטרונית.
היו"ר שאמה-הכהן אמר כי ״בעיית המסתננים הפכה למכת מדינה. המדינה עומדת חסרת אונים אל מול הזרם הבלתי פוסק של מהגרי עבודה מאפריקה. כשהמדינה פושטת רגל מערכתית מול תופעה מדאיגה זו קם הצורך לפעולה גם במישורים צרים יותר. התיקון גם ישמור על פרנסת הישראלים וגם יסמן למהגרי העבודה את הכיוון באופן ברור". ח"כ שמאלוב ברקוביץ' אמרה כי צריך למנוע את האפשרות שיועסקו בתעשייה הזו עובדים זרים בתנאים בלתי הולמים. ח"כ בן ארי הוסיף: "נהרסה לנו המדינה בגלל המסתננים – זו פלישה וצריך לעצור אותה".