ראש הממשלה נתניהו התייחס בנאום שנשא הערב (שלישי) במכון למחקרי ביטחון לאומי באונ' ת"א לחמשת האיומים האסטרטגיים על ישראל.
לדבריו, "ארבעה איומים מאתגרים היום את מדינת ישראל ומאיימים עליה, מאיימים על השלום. אנחנו נערכים לתת מענה לכל אחד ואחד מהם. ארבעת האיומים הם הגרעין, הטילים, הסייבר ומאגרי הנשק העצומים שנערמים באזורנו. וישנו גם איום חמישי שאדבר עליו בהמשך".
"בנושא הגרעין, אני מבקש להתייחס לשיחות בין המעצמות לאיראן. לא רק שצריך להעצים את הסנקציות, צריך להעצים את הדרישות מאיראן שבגינן מטילים את הסנקציות ולעמוד על כך שאיראן תבצע דרישות אלה במלואן. איראן צריכה להפסיק את כל ההעשרה של חומר גרעיני, היא צריכה להוציא משטחה את כל החומר שהועשר עד עכשיו והיא צריכה לפרק את המטען הגרעיני התת קרקעי בקום. רק התחייבות איראנית מפורשת במו"מ למימוש כל שלוש הדרישות הללו ווידוא מפורש של ביצוען יכול לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית. זה צריך להיות יעד המו"מ. אבל אני אומר בצער שזה איננו מה שנדרש מאיראן היום".
לדבריו, "היה מצופה שהמעצמות ידרשו מאיראן להפסיק כל העשרה לאור ההפרות הסדרתיות של איראן ולאור העובדה שהם מעשירים היום לרמה של 20%, אבל מקום זה מפחיתים מהם את הדרישות. בסיבוב הקודם דרשו מהם להפסיק את ה-3.5%, זה לא מה שקורה עכשיו. בסידור הזה, אפילו לא מתעקשים על כך שאיראן תפסיק את כל ההעשרה. מצד אחד עושים טוב כשמטילים סנקציות כלכליות כבדות על איראן, זה דבר חיובי, זה דבר חשוב, קראנו לזה, ואני אומר בסיפוק שהלחץ הזה מופעל על איראן אבל מנגד, הסנקציות הללו חייבות להיות מלוות בדרישות שמניתי שהשילוב שלהן יביא לעצירת תוכנית הגרעין האיראנית. מאוד ייתכן שהאיראנים יפסיקו זמנית העשרה של 20%, אבל זה לא מספיק. המבחן יהיה אם האיראנים יסכימו להפסקת כל ההעשרה, להוציא את כל החומר ולפרק את המתקן התת קרקעי, הגרעיני בקום. זה המבחן ואין בלתו".
באשר לאיום הטילים אמר נתניהו, כי "מהרגע שאויבינו הבינו שהם אינם יכולים לנו בשדה הקרב הצבאי, הם פנו לנשק הטילים והרקטות שהם מפנים אותם נגד ערינו ויישובינו. אין מדינה שמאוימת יותר בטילים מאשר מדינת ישראל ואין גם מדינה שהתקדמה יותר בבניית הגנה נגד טילים מאשר מדינת ישראל. אנחנו עוסקים בשני הסוגים של ההגנה – קודם כל הגנה אקטיבית, השקענו בכיפת ברזל ואנחנו מרחיבים את פריסתה ואנחנו מעריכים את תמיכתה החשובה מאוד של ארה"ב בתחום הזה, וזאת בנוסף לפיתוח מערכות – קלע דוד ומערכת טילי החץ להגנה רב שכבתית. בהגנה הפאסיבית אנחנו פרסנו צופרים בכל הארץ ואנחנו מכינים מערכת התרעה שתגיע ישר לטלפון הנייד של כל אזרחי ואזרח, היום היה ניסוי כזה בנתניה וזה לא ייקח הרבה זמן אבל נוכל להתריע על הגעת טילים. הדבר הזה מאפשר לנו לא לשתק את המדינה כולה, אלא להתמקד ממש בפיסת השטח המאוים".
נתניהו ציין עוד, כי האיום השלישי, בתחום הסייבר משפיע על שני האיומים הקודמים, "זה בהחלט משולב בבעיית הגרעין ובבעיית הטילים. יכולת הסייבר שאנחנו מפתחים מגדילה את כושר ההגנה של מדינת ישראל. בתחום הסייבר אין משמעות רבה לגודלה של המדינה, אבל יש משמעות גדולה מאוד לכוח המדעי שלה ובזה ישראל מבורכת. אני מבקש לומר לכם שאנחנו משקיעים בזה הון רב, הון אנושי והון כספי כאחד, ואני צופה שההשקעות הללו יגדלו בשנים הקרובות".
נתניהו הוסיף, כי "הגרעין, הטילים והסייבר הם איומים חדשים שאנחנו נערכים מולם אבל לצערנו קיים גם איום רביעי ישן, מוכר בוודאי לותיקים כאן ששירתו בצה"ל ובמערכות הביטחון שלנו – וזה מאגרי הנשק העצומים באזור. אנחנו איננו יכולים להוציא מכלל אפשרות שנשק שמסופק היום למדינות אחרות באזור יופנה בעתיד לעברנו, איננו יכולים לפסול את האפשרות שכוחות קיצוניים ישתלטו על משטרים שהיום אינם מהווים איום נגדו והכוחות הללו ישתמשו בנשק שנמצא שם נגדנו. הרי זה לא עניין תיאורטי. קודם כל זה כבר קרה – בצורה הבולטת ביותר באיראן, וזה יכול גם לקרות בזעזוע העצום שמזעזע את אזורנו, זה יכול לקרות בהחלט גם במקומות אחרים. על כן, שימור יתרונה האיכותי של ישראל הוא מרכיב מרכזי בביטחוננו הלאומי. זהו נושא שאנחנו דנים בו כל הזמן עם בעלת בריתנו וידידתנו ארה"ב ואנחנו נמשיך לעשות זאת".
לאחר מכן הוסיף נתניהו, כי "ישנו איום חמישי שיכול לאיים על עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. איום זה הוא פריצת הגבולות שלנו, פריצת הגבולות על ידי מסתנני עבודה בלתי חוקיים. כבר בתחילת כהונתה של הממשלה ניגשתי לטפל בבעיה הזאת, דיברו על כך מ-2005 או מ -2006, זמן קצר אחר יציאתנו מעזה אמרו שצריך לבנות גדר. ב-2009, כשהתחלנו את פעולת הממשלה, עדיין לא הייתה גדר, לא התחלה של גדר, לא תקציב של גדר וגם לא הייתה הסכמה לגבי הצורך לבנות גדר – נאמר שזה לא יעיל, זה לא יעצור, זה יקר, זה מיותר. כשהתעקשתי על כך אמרו "טוב, אז נבנה שני קטעים" אני גרסתי אחרת.
אמרו לי "אבל זה יעלה 2 מיליארד שקל", אמרתי אז נקצץ, לא נפרוץ את מסגרת התקציב, זה עניין של עדיפות וזו עדיפות לאומית כי אחרת נישטף, אחרת נקבל לא עשרות אלפים, נקבל מאות אלפים ואנחנו מדינה קטנה מדי. מדינות אחרות איבדו שליטה על הגבולות שלהן עם מחירים שהן עדיין לא יכולות להעריך אותם במלואם, אבל אנחנו יודעים שאיננו יכולים להרשות לעצמנו. החלטנו תוך פחות משנה מהקמת הממשלה על הקמת הגדר, על תקצוב הגדר, על השלמת הגדר מעזה עד אילת. הגדר הזאת תושלם תוך חודשים ספורים בעבודה בלתי רגילה. אני יורד לשם כל כמה חודשים עם המזכיר הצבאי יוחנן לוקר שלוקח חלק חשוב בזירוז ודרבון המערכת, אבל היום המערכת כבר מדרבנת את עצמה.
המדיניות שלי בעניין מסתנני העבודה הבלתי חוקיים היא ברורה – קודם כל לעצור את כניסת המסתננים באמצעות הגדר ובמקביל להוציא את כל המסתננים שנמצאים בישראל אל מחוץ למדינה. אנחנו נתחיל בהוצאת המסתננים מדרום סודאן בכפוף לאישור בית המשפט, אני מקווה שנקבל אותו בימים הקרובים – כך אני מאמין. ואחר כך נמשיך לקבוצות אחרות".