היו"ר אזולאי החליט לקיים את הסיור בעקבות סדרת דיונים שקיים בנוגע לתחבורה הציבורית בבירה ובכלל זה על הרכבת הקלה. אל הוועדה לפניות הציבור הגיעו תלונות של אזרחים רבים שקבלו על הקשיים, על הבעיות ועל התקלות שהיו מנת חלקם במפגש עם הרכבת הקלה, וכן תלונות על הנסיעות הממושכות מדי באוטובוסים הירושלמים ברחוב אגריפס ובמרכז העיר.
בסיור השתתפו עוד ארבעה חברי כנסת מלבד אזולאי: ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (קדימה), ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס) וח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי). בעקבות הקשיים שהתגלו ברכישת כרטיסי נסיעה ועל-מנת שלא לעכב את יציאת הסיור יתר על המידה, החליט לבסוף, ח"כ בן ארי, לוותר על הניסיון לנסוע ברכבת כאזרח מן השורה ונסע בתור ח"כ, שכאמור פטור מרכישת כרטיס.
ח"כ אורי מקלב אמר "יצאנו לשטח, נפגשנו עם נוסעים בזמן אמת, מתוך כוונה להעביר את המסר שאנו נחושים ולא מתכוונים לעזוב את הנושא עד שהתחבורה תפעל לשביעות רצונם של הנוסעים, שהרי לכך השקיעה המדינה ממון רב. המערכת אטומה. מפעילי התחבורה הציבורית, לרבות הנהלת סיטיפס, לא הצליחו להסתיר את הפשלות ואת חוסר התפקוד. מערכת הכרטוס לא עבדה כראוי, התפעול היה לוקה ולא גילינו אנושיות מצד הפקחים".
ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' אמר "בניית והפעלת הרכבת הקלה היא אחד המחדלים הגדולים בתולדות המדינה. יש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית כדי לבדוק מי אחראי לתכנון הלקוי, שמדי יום גורם סבל רב לאלפי נוסעים ושפגע פגיעה אנושה בעסקים בירושלים ובאטרקטיביות התיירות בה". עוד הוסיפה ש"על מפעילי הרכבת הקלה לדאוג לכיתוב בשפה הרוסית בכל התחנות עקב השימוש המוגבר של עולים, בעיקר ותיקים, ברכבת".
ח"כ מיכאל בן ארי אמר "ניכר שהניהול של הרכבת הקלה איננו כדי לשרת את ציבור הנוסעים כי אם את המנגנון של הרכבת עצמה. אם היו משקיעים בשירות לציבור את אותם משאבים שמשקיעים במתן קנסות, אזי התוצאות בשטח היו אחרות לגמרי".
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת אזולאי, הודיע כי יקיים דיון דחוף בעקבות הסיור, "אדרוש ממשרד התחבורה ומכל הגורמים המעורבים בתחבורה הציבורית בבירה, לבחון מחדש את כל החוזים וההסכמים להפעלת הרכבת והאוטובוסים. לא יתכן שתושבי הבירה יאלצו להתמודד יומיום עם תלאות הנסיעה ברכבת או באוטובוסים. לא זו הדרך לעודד נסיעה בתחבורה הציבורית".