ארכיון המדינה פירסם היום (רביעי) בחשיפה ראשונה, שלוש תעודות הקשורות לטבח שאירע לפני 40 שנה בנמל התעופה בישראל.
נזכיר כי בליל 30 במאי 1972 הגיעו שלושה נוסעים יפנים, בטיסת אייר –פרנס לנמל התעופה לוד ושלפו מתוך תיקיהם תת מקלעים ורימונים והחלו לירות ולהשליך רימונים לכל עבר.
כתוצאה מהירי נרצחו עשרים וארבעה בני אדם ולמעלה משבעים בני אדם נוספים נפצעו. שמונה מן ההרוגים היו ישראלים והאחרים תיירים זרים.
שניים מן המחבלים נהרגו במהלך הטבח והשלישי - קוזו אוקאמוטו - נפצע ונתפס בידי כוחות הביטחון.
כאמור, היום - ארבעים שנה אחרי, חושף ארכיון המדינה בפעם הראשונה שלוש תעודות שעוסקות בטבח בלוד: המברק הראשון הינו תנחומים וגינוי לטבח ששלח מלך ירדן חוסיין לראש הממשלה גולדה מאיר, זאת למרות שבאותה תקופה לא היו קשרים בין שתי המדינות. במברקו הביע חוסיין (בשם הקוד "March") בפני גולדה מאיר (בשם הקוד "April") גינוי חריף לטבח ותנחומים על ההרג, והביע תקווה שהעולם יתאחד כדי להלחם "בנפשות החולות" שמתכננות, מבצעות או משבחות פשעים כאלו. גולדה מאיר השיבה לו במילים חמות והודתה לו על המברק.
במברק השני מופיעה תשובתה של מאיר למברקו של חוסיין. במברק השלישי מופיע דיון של ממשלת ישראל בשאלה אם לבקש להטיל על המחבל שנותר בחיים, קוזו אוקמוטו, עונש מוות.
הדיון בממשלה הפך לדיון עקרוני בשאלת עונש המוות ומשמעויותיו באשר לדמותה הערכית של מדינת ישראל. שר התחבורה דאז ונשיא המדינה היום - שמעון פרס תמך בהטלת עונש מוות על המחבל היפני משום ש'זה מתקרב ממש למקרה של ג'נוסייד בטווח פעולתו של איש אחד', אולם כל הדוברים האחרים הביעו התנגדות להטלת עונש מוות על אוקמוטו בעיקר מטעמים עקרוניים, ובהם שר החוץ אבא אבן שאמר: 'אני רואה בוויתור על עונש מוות אחד מסימני ההיכר של קִדמה חברתית ותרבותית'.
אוקמוטו נידון לשלושה מאסרי עולם ועוד עשר שנים. בנימוקי פסק הדין קבעו השופטים שלנוכח חומרת מעשיו היה ראוי להטיל על אוקמוטו את העונש המרבי (מוות), אך הם החליטו שלא לעשות זאת לנוכח בקשת התובע (המדינה).
קוזו אוקמוטו ריצה כ-13 שנות מאסר בלבד ושוחרר מן הכלא ב-21 במאי 1985 כאחד ממשוחררי עסקת ג'יבריל.
