ההתמודדות החינוכית עם האינטרנט אינה פוסחת על מגזר כלשהו. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר יניב אפרתי, בעברו ר"מ ויועץ חינוכי, שאת עבודת הדוקטורט שלו, בהנחייתו של פרופ' דוד צוריאל, הקדיש לסוגיה המורכבת, תוך התייחסות לשינויי ההשפעה במגזרים השונים.
ד"ר אפרתי מציין בראשית דבריו שלא מעט מחקרים שנעשו עד כה בסוגיית האינטרנט והשפעותיו התמקדו בתופעות השליליות ופחות בדרכי ההשפעות הנפשיות של האינטרנט, ובפרט התכנים המיניים הבוטים בו, על נפש הגולש, בפרט הצעיר. בהקשר זה הוא מסביר שמחקרו בחן את תחושותיו של הצעיר הדתי, החרדי והחילוני בשעה בה הם נחשפים לתכנים בוטים מעין אלה. הוא מציין תחושות של משיכה וסקרנות אל מול תחושת דחייה הנובעת מהרקע הערכי והחינוכי שיש לצעיר מהמגזר הדתי והחרדי. קונפליקט זה מופיע פחות אצל צעיר חילוני שמערכת ערכיו אינו כה קוטבית לתכנים המופיעים לפניו על המסך.
לדבריו המחקר העלה כי רמת הקונפליקט הולכת וגדלה ככל שמדובר בגולש בעל רקע דתי יותר וחרדי יותר – הסקרנות וההתעניינות אל מול הדחייה והבושה. האם ניתן לראות בכך דווקא אות ליתרון החינוך החילוני שאינו מותיר את המתחנכים בו בקרע פנימי שכזה? ד"ר אפרתי סבור שהדברים אינם כן. הוא מספר על מקרה בו הגיש שאלונים לבני נוער בבית ספר חילוני. אחת התלמידות הרימה יד כדי לבקש הסבר לאחד המונחים. כשניגש אליה ראה שהיא שואלת 'מהו המונח תמימות'. לדבריו יש בכך עדות לחוסר ולצורך פנימי של תלמידים חילוניים בקונפליקט שכזה.
ד"ר אפרתי סבור שהבנת הקונפליקט בו מצויים בני הנוער יכול להוות גם המפתח לתחילת ההתמודדות עם הבעיה. הוא קובע כי הבנת החוויה שעוברת על המתבגר המצוי בתווך בין שני הקצוות הנפשיים הללו יאפשר הקשבה טובה וראויה יותר למצוקותיו ומאידך גם תסייע במציאת המסילה ללבו.
על הפער בין מחנכים לתלמידים בתחום זה של מתירנות אינטרנטית מוסיף ומספר אפרתי כי במפגש עם אחד ממרואייני המחקר, תלמיד תיכון במוסד ציוני דתי, שאל אם הרב המלמד אותו משוחח עם התלמידים על הנושא. התלמיד השיב בשלילה. מאוחר יותר פגש בהזדמנות אחרת את הרב עצמו ומבלי לספר לו על המפגש עם התלמיד שאל אם הוא מדבר עם התלמידים בכיתה על הנושא. התשובה הפתיעה אותו: "כל הזמן", השיב אותו רב. לדברי אפרתי מקרה זה מהווה עדות נוספת לפער בין מה שבעיני המחנכים נראה כדיבור וטיפול בסוגיה לבין מה שהתלמידים רואים כטיפול שכזה, מאחר ועברו זה מכבר את הסף המוכר למחנך.
בהקשר זה עלתה במהלך השיחה עם אפרתי ההערכה שמא מתקשים רבים מהמחנכים "לרדת" ממרומי מגדל השן החינוכי שלהם לדיבור על הנפילות הערכיות הקשות של תלמידיהם מול האינטרנט. אפרתי רואה בהבנת קיומו של הקונפליקט תחילת מתן מענה לכך, ומציין את האפשרות לשוחח על הקונפליקטים של המחנך בפני עצמו כבסיס לשיחה על קיומו של קונפליקט גם אצל התלמיד. זאת על אף שלא תמיד נוח לו למחנך לדבר על לבטיו הנפשיים הפנימיים מול תלמידיו, ולבד מרצונו הטבעי של כל מחנך להציג לתלמידיו משנה סדורה יותר הנראית כנפגמת במידה ויוצג גם קונפליקט המלווה אותה.
בכל מקרה מבהיר אפרתי כי לא ניתן לחמוק מהתמודדות עם הסוגיה. משל לכך הוא מציג כשהוא מספר על תלמיד שהגיע אליו שפוף כשתיאר לו את החסימה האינטרנטית שהציב אמו בבית, חסימה שמונעת ממנו לגלוש כמעט לכל מקום. למחרת היה נראה אותו תלמיד כשהוא שמח. כששאל אותו אפרתי לסיבה לכך הסביר שמצא דרך להתחבר דרך מודם חיצוני לרשת אלחוטית וכך עקף את החסימה שהטילה אמו. "אם נסגור פתח אחד ייפתח חלון, ואם לא מהחלון יבוא מדרך אחרת. אי אפשר להתעלם מהמפגש עם הקונפליקט".
כל זאת כמובן לצד הצורך בחסימת תכנים בעייתיים, מדגיש אפרתי, למקרה שמישהו עלול לחשוב אחרת.