בשר לא ראוי למאכל
בשר לא ראוי למאכלפלאש 90

המדיניות הכלכלית הרצויה בכל מדינה היא קודם כל עניין לכלכלנים. בנוגע לסחר בינלאומי, למשל, אין מחלוקת בקרב הקהילה המקצועית על כך שסחר חופשי הוא הצורה הטובה ביותר בה יש לנהל את מערכת הסחר העולמית. אין הצדקה לפרוטקציוניזם בכל צורה שהוא, ועל כך אני מדגיש שיש קונצניזוס בין הכלכלנים מכל האסכולות, כולל אלה, כמו פול קרוגמן למשל, שמזוהים עם השמאל. לפרס הנובל שלו הוא זכה בזכות הסבריו ומחקריו על תאוריית המסחר הבינלאומי ובנושא של ייתרונות לגודל.

רק כדי שוב להמחיש את הנושא, אין היגיון ליצור מכסות מלאכותיים בין מדינות, כמו שלמשל אין היגיון ליצור מכס בין תל-אביב לירושלים או בין המטבח לסלון שלי. למרות שזה נשמע מצחיק, זה בדיוק אותו דבר, רק בסדר גודל שונה.

מעבר לעניין המקצועי נטו, יש גם בפרוטקצניזם עניין מוסרי ועניין של מידות. לאחרונה השלמנו את ספירת העומר ובאותה הזדמנות, את הלכות אבלות שמתלוות לתקופה.

בהקשר הזה קראתי במהלך השבת סיפור יפה בעלון לפרשת שבוע של חב"ד, "שיחת השבוע", סיפור יפה וקצר שנותן חומר למחשבה. הנקודה שאהבתי במיוחד היתה בסוף, והנה אני מעתיק אותה פה:

"היהודי נבוך, התלבט זמן-מה, ולבסוף אמר: "אדוני הקיסר, הקב"ה זיכה אותי בפרנסה טובה ואיני צריך דבר. רק דבר אחד טורד את מנוחתי. בכפר השכן יש רוכל יהודי, שבא בכל שבוע לכפרנו ומוכר מצרכי מזון ללקוחותיי, ובכך הוא מתחרה בי. יצווה-נא הקיסר ירום-הודו כי תיאסר עליו הכניסה לכפרנו". (...)

"כמה חבל ששנאת חינם מאפילה על התכונות היפות והנאצלות של בני עמכם", נאנח הקיסר, ועמו גם רבי שמשון.

בכל חג השבועות נהג רבי מאיר מפרמישלן לספר סיפור זה, כדי לעורר את חסידיו לקחת מוסר ולהסיר שנאת חינם מביניהם.

בסיפור הזה, הניסיון של אותו יהודי להשתמש בשלטון כדי למנוע תחרות חופשית, שזה בדיוק, אבל בדיוק, עניינו של הפרוטקציוניזם, משולה לשנאת חינם, ומוסר ההשכל של הסיפור הוא שיש להסיר את התכונה הרעה הזאת מקרבינו, ועל זה אין לי אלא לאמר אמן!

דבר התורה שנמצא מתחת לסיפור הזה גם כן חשוב ומדגיש את חשיבותו של השפע הגשמי בעולם, כחלק מהמהלך הכולל של הגאולה הקריבה ובאה. כבר דיברתי בעבר לא אחת בבלוג הזה על כך שאנחנו חיים בתקופה מצויינת (/news/221758). אין לעושר שיש היום בעולם שום אח ורע בכל תולדות האנושות. ההתקדמות האנושית מהירה, עקבית ומתאפשרת הן בזכות ההתקדמות הטכנולוגית והן בזכות הקיום של שוק גלובלי גדול שנהנה, בכל זאת, ממידה רבה של חופש.

והדברים תלויים זה בזה: ככל שהעולם יהיה פתוח יותר וחופשי יותר, כך הוא יהיה עשיר יותר, בני האדם ישתפו פעולה זה עם זה יותר, וכך גם נחיה בעולם מוסרי וטוב יותר.

בהקשר הזה, איך אני אמור להתייחס לאמירה האחרונה של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שמשבקש למנוע את פתיחת שוק הבשר לייבוא מחו"ל, משום שזה "עלול" להוזיל את מחיר הבשר ולכן להגביא את צריכת הבשר בארץ, רחמנא לצלן.

אפשר לתת הסבר מנומק, מפורט ודי פשוט למה האוצר ושטייניץ צודקים כאשר הם רוצים לפתוח את השוק לתחרות ולמה זה טוב לכל הציבור לפתוח את השוק הזה, ובראש ובראשונה לעניים. אפשר להפריך מהר ובקלות את כל טענות הסרק של השר ארדן, משום שהרי, אם כל דאגתו היא לשלום הציבור, לצמחונות ולסביבה, למה להפלות בין בשר מיובא לבין בשר ישראלי? הבשר המקומי יותר בריא ויותר טוב לסביבה? לא יותר פשוט להטיל על כולם מס אחיד ובכך דווקא להקטין את שטחי המרעה בישראל, את צריכת המים והמזון, כולם דברים בזבזניים ופוגעניים בסביבה?

אבל אני לא ממש רוצה להכנס לזה הפעם. מי שרוצה לקרוא קצת על פרוטקציוניזם ועל הנזקים שלו מוזמן להכנס למאמרים שכתבתי בנושא במסגרת הבלוג הזה.

הפעם אני רק רוצה להגיד שמן המכתב של ארדן נודף ריח חזק מאוד של שנאת חינם ושל חוסר רצון לתת מקום לתחרות חופשית. כבוד השר, שהתחנך בין השאר בישיבת נתיב מאיר, אנא ממך, תן לאנשים לחיות כפי שהם רוצים. אל תתנשא ואל תחשוב שאתה יודע יותר טוב מהאנשים מה שטוב להם. אל תחשוב שאתה יודע יותר טוב מהציבור אם טוב לו לאכול בשר. גם זה אהבת חינם ועל בסיס זה ייבנה בית המקדש השלישי, במהרה בימינו אמן.