מליאת הכנסת אישרה היום בקריאה טרומית את הצעת חוק פיצוי לפגועים מלידתם של ח"כ מאיר שטרית (קדימה) וקבוצת ח"כים.
הצעת החוק נועדה לקבוע פיצוי אוטומטי לכל משפחה שנולד לה ילד עם מום מולד או גנטי שגורם לנכות קשה מבלי שיהיה צורך להוכיח מחדל של רופא. מוצע כי לא ניתן יהיה לתבוע פיצוי מעבר לכך גם אם הייתה רשלנות רפואית, אך זה לא ימנע הגשת תביעות פליליות נגד רופאים רשלניים במקרה של רשלנות רפואית. התשלום לנפגע ייעשה מאוצר המדינה בידי קרן שמוצע להקים ויחושב בהתאם לגובה הנזק, בין היתר הוצאות טיפול ושיקום לרבות מכשירי החייאה, תרופות ומזון, טיפול סיעודי ואובדן הכנסה.
בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "המצב הקיים – לידת ילד עם פגם גנטי הינה מצב מכאיב למשפחה. מצב זה הינו יחסית שכיח, אחוז העוברים עם פגם גנטי קשה הוא כ-2-3%. חלקם מתגלים בזמן ההיריון ומופסקים, אך בכל זאת יש מקרים שאינם מתגלים מפאת מגבלות הידע הקיים. ההורים לילדים אלו מגישים תביעות אזרחיות נגד רופאים/קופות חולים/משרד הבריאות. התהליך ארוך ובכדי לזכות בתביעה הם צריכים להוכיח פגם בטיפול או מחדל בניהול ובמעקב הרפואי בזמן ההיריון. הבעיות שהמצב הנוכחי יוצר –בהיות המערכת הרפואית מבוטחת, המערכת המשפטית נוטה לצד המטופל (כולם רוצים בטובתו) לכן רוב הפעמים השיפוט הוא נגד הרופאים. נוצרו תקדימים משפטיים שאין כדוגמתם בעולם".
בהצעת החוק הסבירו כי התוצאה היא: א. חשש בהרס שירות חיוני לציבור הרחב: נוצר מצב בו רופאים טובים עומדים מצידו השני של המתרס של המטופלים. תמיד ימשיכו להיוולד ילדים עם מומים ומחלות גנטיות גם אם המערכת הרפואית תנהג באופן מושלם, מספר התביעות הולך ועולה, עלות הביטוח גדלה והבעיה החמירה לכדי כך שהרופאים בתחום מאיימים להפסיק לתת ייעוץ בהיריון וחברות הביטוח מאיימות להפסיק לבטח את העוסקים בתחום. ב. הרפואה מתגוננת ביחס להיריון ומעלה את הוצאות הבריאות ומזיקה מבחינה רפואית: בגלל המצב, הרפואה ביחסה להיריון הופכת למתגוננת והסבל הוא של הנשים ההרות. נערכות עשרות אלפי בדיקות מיותרות, המלצות מיותרות לדיקורי מי שפיר ואף הפסקות היריון שלא מוצדקות ושלא לצורך. ג. אי צדק חברתי בין המשפחות והילדים הסובלים: המשפטים עורכים זמן רב ורק משפחות בעלות אמצעים מסוגלות לעמוד בתהליך הארוך וגם אז הן מתקשות למצוא רופא שיכין חוות דעת תומכת. השיטה הקיימת לא יכולה להבטיח שיעשה צדק עם הנכה. הערכת הנזק נעשית על פי אורך החיים הממוצע של הנכה ובגלל השונות הגבוהה חלק מהמשפחות מקבלות כסף רב ואחרות מקבלות מעט מדי. בנוסף אין בטחון שהכסף הניתן אכן ינוצל רק לטובת הצרכים של הילד הנכה. בקרב משפחות חסרות אמצעים או משפחות חרדיות וערביות שאצלם עקב תפיסת עולם דתית לא מסכימים להפסקת היריון גם שמתגלה חשש לפגם גנטי בבדיקות, המשפחה נאלצת לחתום על כך שהם מודעים לפגם ולכן נשארות חסרות יכולת לתבוע וכמובן גם חסרות אמצעים לטפל בילד.
16 ח"כים תמכו בהצעה, 9 התנגדו לה וח"כ אחד נמנע. ההצעה תועבר לוועדת העבודה הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה הראשונה.