תלמידי ישיבות ואולפנות פתחו בעצומה נגד משרד החינוך נגד מה שהם מכנים "בגרות לא הוגנת" בתנ"ך.
התלמידים טוענים כי בשאלון של חמש יחידות שהתקיים השבוע, היתה כמות שאלות שאינה תואמת את מסגרת הזמן.
בעצומה כתבו התלמידים: בשאלון 002212 בתנ"ך היה קשה ומכשיל מהסיבות הבאות:
1. כמות הסעיפים ותת הסעיפים בכל הבגרות, עליהם נדרשנו לענות בשעתיים וחצי, הגיע ל-51. (מספר השאלות עליהן נדרשנו לענות היה סה"כ 13, אך כל שאלה התחלקה לסעיפים, וכל סעיף התחלק לתת סעיפים).
2. ברבים מהסעיפים נדרשה השוואה בין פרקים או פסוקים שונים, מה שדרש דפדוף וחיפוש רב בתנ"ך, וגזל זמן יקר הנדרש לחשיבה ולניסוח התשובות.
התלמידים טוענים כי השאלות בבחינה לא היו מתוך חומר הלימוד שהוגדר מראש על ידי משרד החינוך:
3. תלמידים השקיעו זמן רב בלימוד לקראת הבחינה מהמיקוד הנוכחי, שכלל 8 ספרים מהתנ"ך. ורוב השאלות לא עסקו בכלל בחומר הנלמד, אלא הובאו פרשנים חדשים שפירושם מעולם לא נלמד, מה שדרש מהתלמיד להתמודד מחדש עם פירושים שמעולם לא ראה (וזה לא היה בחלק של ה"אנסין"). התלמידים חשו שלימודם היה לשווא, וכל המאמצים שהשקיעו בהתכוננו לקראת הבחינה שווים כקליפת השום.
4. השאלון הזה שווה ל-40% מהציון הסופי של תנ"ך, לכן הציון שנקבל בו משמעותי מאוד.
עוד טוענים התלמידים כי הזמן שעמד לרשותם לא היה מספיק, לסיכום: כמות השאלות ורמת הקושי היתה לא פרופורציונלית לזמן המועט שהוקצב בבחינה. הרוב המוחלט של הנבחנים הרגישו לחוצים מאוד, ולא הספיקו לענות כנדרש על הכמות המינימלית של השאלות, ולכן נאלצו להמציא תשובות חלקיות או לחפף בחיפוש הפסוקים בתנ"ך ולהסתמך על ידע כללי. (אפילו שידעו את התשובות).
אנו דורשים ממשרד החינוך לקחת את הממצאים הללו בחשבון, ולהעלות בציון הפקטור במידת הצורך.
