שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, חשף הבוקר (יום ג') לראשונה בוועידה השנתית ה-3 לצמיחה ירוקה, כי משרד האנרגיה והמים ורשות המים מתכוונים להוציא לפועל פרויקט נרחב לשיקום נחלי ישראל.
השר הסביר כי "ממשק אשר נשען על מקורות מים טבעיים כגון הכנרת והאקוויפרים למיניהם, אנחנו עוברים בשנים האחרונות למשק המבוסס גם על התפלה ושימוש חוזר במים. לאחר שיציאת ישראל מן המשבר קורמת עור וגידים, אנו נחושים להוציא את נחלי ישראל מהמשבר בו הם נמצאים. אין לנו ארץ אחרת. זוהי ארצנו היחידה ואותה יש ללמוד דרך הרגליים".
"אנו עובדים על תכנית שתקדם באופן משמעותי את תהליך השיקום בתוך כשנתיים באופן מעשי. הרגישות קיימת גם כיום", הדגיש השר, "בשנתיים האחרונות, כבר התחלנו להקצות מים שפירים ומליחים לנחלי ישראל. בשנת 2011 הקצינו כמות צנועה, 10 מלמ"ק מים שפירים, השנה הוספנו עוד 5 מלמ"ק ועוד כ-6 מלמ"ק מים מליחים. זה לא הרבה אבל זה הסמן לכוונה".
"זרועות המשרד כבר פועלות בעומק השטח והונחו להתחיל בעבודה." אמר השר, וציין את המודל המוצלח של גאולת הירקון, אותו מובילה חברת "מקורות" ומגוון פרויקטים לשיקום נחלים בהיבט השבת קולחים אליהם, אותם כבר מבצע המינהל לתשתיות ביוב ברשות המים ביניהם: מתקן תפיסה לשפכי חברון, אשר הוקם בכדי לטפל בשפכי העיר חברון (כ-15,000 מ"ק/י) על מנת למנוע המשך זרימת השפכים לנחלי באר שבע והבשור, והרחבת מט"ש כרמיאל שיושלם השנה, בהיקף של כ-40 מ' ₪, אשר יפסיק למעשה את הזרמתם של עודפי שפכים שלא ניתן היה לטפל בהם במט"ש לנחלי החילזון והנעמן ולחופי עכו.
"זו רק ההתחלה", המשיך "מדינת ישראל חייבת לטבע בין מיליארד וחצי לשני מיליארד מ"ק מים, שנאלצנו לשאוב במהלך השנים השחונות שהיו. כולנו עצרנו את הנשימה למראה הכינרת המתדלדלת. כעת חשוב להפנות מבט דואג לעבר הנחלים שהתייבשו. הכינרת משולה ללבו של משק המים, הנחלים הם העורקים. אנחנו רוצים לראות אותם זורמים. ואנחנו נעשה את מה שצריך כדי שזה יקרה".
עוד אמר לנדאו, "החלטנו להגדיר את הנחלים ושאר צרכי המים של הטבע והנוף כ"צרכן מים" מן המניין, בדומה לחקלאות, שימוש ביתי ותעשייתי. בתוכנית לשיקום נחלי ישראל, שיש לה ביטוי בתכנית האב באמצעותה, החל מבעוד כשנתיים נוכל להתחיל להחזיר את החוב שלנו לטבע בכמויות גדולות הרבה יותר. בכוונתנו להשיב לטבע, בממוצע, כ-150 מלמ"ק בשנה, כך שבתוך כ-10 שנים, נוכל למחוק את החוב".
לנדאו הוסיף כי "לפני כשבועיים נפגשתי עם אנשי החברה להגנת הטבע, שהציגו לי תוכנית לשיקום נחלי ישראל. הם סיפרו לי דבר שכבר ידעתי – נחלי ישראל נמצאים במצוקה חמורה. בכוונתי לשלב את הצעתם בתוכניתנו לשיקום הנחלים ולהחזרת חובנו לטבע. כמו גם לשמוע את הצעותיהם של ארגונים נוספים. אני קורא מכאן לכל הגופים והארגונים שנחלי ישראל חשובים להם, לשלב ידיים תחת חסותנו למפעל הגדול של שיקום הנחלים ולהציע את הערותיהם והצעותיהם".
הוא הוסיף, "אנחנו נעשה את זה כי זו האחריות שלנו, המחויבות שלנו, כמשרד האנרגיה והמים ושלי, כשר האחראי על משק המים בישראל וכאדם ירוק. אנחנו מחויבים, לא רק לדאוג למי שתייה לציבור, למים להשקיית החקלאות ולשימוש התעשייה, אלא גם לכמות מספקת של מים לסביבה בה אנו חיים, לצמחייה, לטבע".
השר הדגיש את פרויקט ביוב הפריפריה, תחום חשוב נוסף אותו מוביל המשרד בשיתוף עם המינהל לתשתיות ביוב ברשות המים "הדגש שלנו הוא על הפריפריה, ודגש מיוחד על יישובי המגזר הערבי, שההזנחה בהם בתחום זה עבורנו, כמדינה מודרנית, צריכה להשאיר בנו תחושה קשה. אי אפשר להגזים בחשיבות טיהור השפכים כמהלך חיוני לשמירה על מי התהום ועל נחלי הארץ שבסיס היישובים.
המהפכה הזו, הכרוכה בהשקעות עתק, מטרתה להשוות את מצב התשתיות של הפריפריה למרכז. היא מובילה לכך שבתוך כארבע שנים, תהיה מדינת ישראל מבוייבת כולה. במסגרת התכנית נבנים מתקני טיהור שפכים לשימוש חוזר במים למטרת השקיה ומשוקמות מערכות ביוב ישנות ונבנות תשתיות חדשות. כחלק מהתוכנית, הגענו לסיכום עם האוצר שבמהלך השנים 2011- 2012 יוגדלו היקפי התקציב וכן שיעור המענקים לכדי 80% לרשויות מקומיות בפריפריה. עד כה הוקצו מהחלטות אלו ומהסיכום התקציבי כ- 480 מלש"ח לרשויות המקומיות ולתאגידים מהמגזר הלא יהודי. במהלך שנת 2011 תוקצבו 81 פרויקטים בהיקף כולל של כ-355 מיליון ש"ח. זה סביבתי, זה שיווני, זה ירוק, וזה מקדם את התעשייה הירוקה", סיכם השר.
בחברה להגנת הטבע בירכו על הודעת השר לנדאו, "כיום, לאור כמויות התפלת המים ההולכות וגדלות, החברה להגנת הטבע סבורה כי הבשילו התנאים להכנת תכנית לאומית להשבת מים לנחלים ושיקומם, בדגש על שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה הרלוונטיים, למען המטרה החשובה והראויה של שיקום הנחלים, לאחר 60 שנה של הזנחה וייבוש, בהם נגרמה לנחלים פגיעה אנושה ולעיתים בלתי הפיכה".