הדיבורים על איחוד המחנה הדתי לאומי עדיין לא הספיקו להתגבש לכדי מציאות פוליטית, אבל עצם העלאת הנושא על הפרק מספיקה כדי לעורר את המחנה להצבעה מאוחדת ומחוזקת.
סקר של מכון פאנלס פוליטיקס שבוצע עבור ערוץ הכנסת ביום שלישי השבוע, מציג את תמונת המצב של הליכה מפוצלת לעומת איחוד כוחות של המחנה.
על פי הסקר, במקרה של הליכה נפרדת לבחירות הבאות זוכה האיחוד הלאומי ל-5 מנדטים ואילו הבית היהודי עובר רק במקצת את אחוז החסימה ומגיע ל-3 מנדטים (בדיוק כמו בכנסת הנוכחית). סה"כ משיגות שתי מפלגות המגזר 8 מנדטים, אחד בלבד מעבר לכוחם בכנסת ה-18. לעומת זאת, במצב של שילוב כוחות זוכה המפלגה המאוחדת ל-10 מנדטים – עלייה של 30% בהשוואה למצב הנוכחי.
ההשפעה המלאה של צעד האיחוד מתגלה מתוך בחינה פנימית של אופן הצבעתם של הדתיים-לאומיים שבין הנסקרים, בשני התסריטים שהוצגו בסקר.
במקרה של הליכה בנפרד, מסתבר כי המפלגה הדתית הגדולה ביותר היא הליכוד. לא רק מבחינת מספרם של חובשי הכיפות בקרב חברי הכנסת שלו אלא גם בכך ש-28% ממי שמגדירים עצמם כדתיים לאומיים מתכוונים להצביע עבורו.
במקום השני נמצאת מפלגת הבית היהודי עם 22% מהסרוגים המתכוונים להצביע עבורה והאיחוד הלאומי נמצא אחריה עם 16% מקולות הדתיים-לאומיים – סה"כ 38% מהמחנה הדתי לאומי מצביעים עבור שתי רשימות אלו.
לעומת זאת, רשימה משותפת מקבלת את קולותיהם של 53% ! מהדתיים-לאומיים כאשר הליכוד נדחק הרחק לאחור עם תמיכה של 15% בלבד מאנשי המגזר הסרוג.
יוצא אם כן שהליכה משותפת של המחנה הדתי-לאומי משיגה שתי מטרות: ראשית, הגדלת כוחו הפוליטי של המחנה ושנית בלימת הפיצול של קולות המחנה בין המפלגות השונות ובראשן הליכוד - מה שהחליש את כוחו הפוליטי המוגדר של המחנה.