מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק איסור מימון טרור לפיו הקבינט המדיני ביטחוני יוכל להכריז על אדם כפעיל טרור בהתאם להמלצת האו"ם.
הצעת החוק מציעה לאפשר לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי להכריז על אדם זר שהוא פעיל טרור או על ארגון זר שהוא ארגון טרור בעקבות קביעה כאמור שנעשתה בידי גורם מוסמך של מדינה זרה, בנוסף על הכרזה על פעיל טרור ככזה אם הארגון אליו הוא משויך הוא ארגון שהוכרז בהכרזה פנים ישראלית.
כמו כן מוצע כי לגבי הכרזות של מועצת הביטחון של האו"ם תהיה ועדת השרים רשאית לאמץ את ההכרזה בלא תנאי נוסף. בדיון שהתקיים בנושא בוועדת החוק חוק ומשפט עלה כי מועצת הביטחון של האו”ם מכריזה מעת לעת על גורמי טרור. החלטת המועצה, מחייבת את מדינות העולם ובכללם את מדינת ישראל להכריז על אותם גופים, כטרוריסטיים.
נציגת משרד המשפטים, עו”ד לילך וגנר, אמרה בדיון כי עפ”י החוק הנוכחי, ועדת שרים לביטחון מוסמכת להכריז על גורמי טרור, אם נמצא כי קיים יסוד סביר שהפעיל-הארגון, אכן עוסק בטרור. אולם, לעיתים מועצת הביטחון לא מפרסמת את כל המידע מדוע הארגון הוכרז כארגון טרור, מה שמקשה על ועדת שרים לבטחון לקבוע אם אכן קיימת סבירות כאמור. מה שמונע ממדינת ישראל להיות שותפה מלאה במיגור הטרור העולמי. ע”כ מוצע, לתקן את החוק כך שהכרזת מועצת הביטחון של האו"ם, תספיק לקיומה של סבירות כדרישת החוק.
היועץ המשפטי של המטה לביטחון לאומי עו”ד גיל אבריאל אמר "מועצת הביטחון של האו”ם העבירה למדינת ישראל שמות של 360 פעילי טרור ע”מ שיוכרזו כפעילי טרור. עקב חוסר במידע רלוונטי, רק 255 מהם, הוכרזו כטרוריסטים".
נציג משרד ראש הממשלה אמר בדיון ”החוק נועד להגביר את שיתוף הפעולה העולמי למניעת טרור. בעולם הוכרזו מאות גופים כארגוני טרור. אולם, בארץ רק חלקם הוכרזו כטרוריסטים. גופי הביטחון שבחנו את הארגונים שהוכרזו כארגוני טרור, הינם גופים רציניים, אמינים וניתן לסמוך עליהם. לא סביר שלא נסמוך את ידינו על המלצות של גופי ביטחון עולמיים. אנו סבורים שהכרזות מועצת הביטחון צריכות להתקבל בצורה יותר אפקטיבית. התיקון לחוק, יאפשר לנו להכריז גם על פעילים שהיום אנו לא יכולים להכריז עליהם כפעילי טרור. מדינת ישראל קיבלה הערה מהאו”ם שהיא אינה עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים של המלחמה העולמית בארגוני הטרור".
עו”ד עדו רוזנצוויג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמר ”בחינת קיומה של הסבירות ממלאת אחר דרישת השימוע, והסרתה תביא לרמת שיקול דעת נמוכה עד כדי הפיכתה של ועדת שרים לביטחון, לחותמת גומי, דבר הנוגד את המשפט המנהלי".
בהצעת החוק תמכו 25 חברי כנסת, ארבעה חברי כנסת התנגד וחבר כנסת אחד נמנע.