אלעזר שטרן
אלעזר שטרןדובר צה"ל

האלוף במיל' אלעזר שטרן, מי שעומד זה שנים בראש נושאי דגל השוויון בנטל, התייחס ביומן ערוץ 7 לסוגיית הסיכוי והיכולת של הצבא לקלוט לשורותיו מאסה משמעותית של בני הציבור החרדי.

לדבריו, יש להפנים שלא הצבא ערוך לקלוט את כל החרדים ולא כל החרדים באים אל הצבא, "בטח לא מחר בבוקר, ולכן הדיון הזה הוא תיאורטי".

כבר בפתח הדברים מדגיש האלוף שטרן כי הדגל שנשא לא היה שוויון בנטל אלא דגל ה'ישראלי אמיתי לא משתמט', וזאת משום ששוויון בנטל לא היה, אין ולא יהיה. שהרי לא ניתן להשוות גם בתוך שורות הצבא בין מי שמשרת בקריה ללא מילואים לבין מי שמשרת שלוש שנים בצנחנים ולאחר מכן עשרים שנה במילואים, כך גם לא בין מי שמשרת שנתיים בשירות לאומי למי שמשרת בגבעתי או בשריון. משום כך יש לדגולו בדרישה שכל אחד יעשה את המקסימום, אך המציאות היא שרבים לא עושים גם את המינימום.

כדי להגדיל את היקף הגיוס החרדי סבור האלוף שטרן כי על הצבא להוסיף עוד שני גדודי לוחמים במתכונת 'נצח יהודה', והמשמעות היא עוד כאלף לוחמים, ולהכפיל את מסגרות 'שח"ר כחול' בתפקידים מהותיים. עם זאת הוא מדגיש כי אין כוונתו ליצירת תפקידים פיקטיביים שלמענם הצבא יצטרך לייצר מסגרות בהן האוכל ברמת כשרות מהודרת במיוחד, הרחקה מחיילות, ללא משמרות וללא שבתות כפי שקיים במסגרת השח"ר. מתכונת שכזו, הוא חושש "תתפוצץ לנו בפרצוף".

שטרן מוסיף ומציין כי רבני החרדים אמנם אינם תומכים במסגרת הנח"ל החרדי, אך יש לדעת שדווקא שם התנאים החרדיים הם הקפדניים ביותר. לעומת המציאות שם בבסיסי העורף קיימת נוכחות של בנות, גם אם לא בקירוב גדול מדי.

על תנאי השח"ר שאינם כוללים שבתות ותורנויות אומר האלוף שטרן כי המהלך נועד לקרב את הציבור החרדי לשירות, אך מדובר במהלך שיביא לפיצוץ. "רצו למשוך אותם בכל מחיר", הוא אומר ומזכיר "כי הם מגיעים עם משפחות וילדים, אבל גם מילואימניק מגיע עם משפחה וילדים. למה הם כן והם לא?".

עוד הוא מזכיר את תנאי השירות הקהילתי ככאלה העשויים לעורר זעם שכן המשרת שנה מחויב לשמונה שעות ביום ובתמורה מקבל שכר כפול מחייל. שכר דומה מקבל מי שמשרת שנתיים אך זאת כאשר הוא מחויב לארבע שעות ביום בלבד.

לנוכח כל זאת סבור שטרן כי יש לשקול את הצעתו שאותה פרס זה מכבר ולפיה בעשר השנים הקרובות לא יחויבו בני המגזר החרדי להתגייס ויוכלו לצאת אל שוק העבודה, "שהצבא לא יהיה כלי איום בידי בעלי הישיבות, ואני לא אומר רבני הישיבות...".

להערכתו מהלך שכזה יביא לשינוי פני החברה בישראל, להיכרות בין חלקיה השונים של החברה, ובמקביל ניתן יהיה לתמרץ ולתגמל את המשרתים ובכך להגדיל בעשרות אחוזים את מספר המתגייסים מקרב הציבור החרדי. ובאשר לחשש שבג"ץ יפיל הצעה שכזו, אומר שטרן כי מדובר אכן בבעיה, אך כפי שניתנו עשר שנים לבחינת חוק טל ניתן יהיה לנסות ולקבל אישור מבג"ץ לעשר שנות ניסיון להצעתו שלו, אך הצעה זו, בניגוד לחוק טל, תיעשה "בלי פנטזיות ותקוות".

שטרן התייחס בדבריו גם לסוגיית גיוס הערבים שהועלתה באחרונה, סוגיה אותה הוא מגדיר כ"בעיה קשה מאוד. לטעמו ניתן היה להוביל מהלך של תמרוץ ותגמול אך הוא זוכר כיצד בשנות התשעים הוחלט לבטל את ההטבות במשכנתאות מחשש לחוסר שוויוניות, "צריך דרכים לרתום אותם ומצד שני לדחוק אותם לכך", הוא אומר אך מדגיש שבהיותם ערבים קשה להניח שיהיה קל לגייס אותם לצבא, ולכן יש להדגיש את  האופציות הקהילתיות לאומיות ופחות את הצבאית, אם כי "יש למעלה מעשרים משפחות שכולות רק בואדי עארה", הוא מזכיר ומציע שלא להתייחס לכל המגזר הערבי כיחידה אחת.