מעטים הם המקרים בהם אתה נוטל לידך ספר קריאה, לכאורה, ולפתע אתה מגלה שאתה לומד על עולם שלם. עולם שבו הכל קשור בכל.
ובמרכז, כמובן היהודים, ההשמדה והיחס החם כלפיהם מתושבי העיר. אבל זה לא עיקרו של הסיפור המרתק הזה שתחילתו בסלוניקי, שלפני כמעט מאה שנה ב- 1917.
ביום שבו נולד דימיטריס קומנינוס מאכלת שרפה נוראה את העיר היוונית המשגשגת, שבה גרים זה לצד זה נוצרים, יהודים ומוסלמים(הסיפור הזה אמיתי לחלוטין. חודש אב כאז כן עתה).
כעבור חמש שנים, בעיר סמירנה שבטורקיה, נאלצת קטרינה סרפוגלו בת השש לנוס מביתה מאימת הצבא הטורקי, כמו אלפי תושבים יוונים כמוה.
בתוהו ובוהו המשתרר בעיר היא מאבדת את אימה, ונמלטת בספינה אל יעד בלתי ידוע ביוון. בקרוב יישזרו חייה בחייו של דימיטרי ובסיפורה של סלוניקי עצמה, כשמלחמה, פחד ורדיפות יקרעו את רקמת העיר היפהפייה.
וכעבור 90 שנה. לא לפני הרבה זמן. בסה"כ לפני חמש שנים - סלוניקי, 2007.
צעיר בריטי ממוצא יווני שומע לראשונה את סיפור חייהם של סבו וסבתו ומבין שעליו לקבל החלטה. במשך עשרות שנים שמרו השניים על אוצרות העבר של חבריהם הרדופים, שנתלשו מן העיר. האם ייטול על עצמו את האחריות, ימשיך בדרכם ויהפוך את העיר לביתו?
לקרוא את המילים בספר, זה כמו לראות את פסגת החרמון המושלגת ביום חורף בהיר. בצורת כתיבתה של ויקטוריה היסלופ אי אפשר שלא לחוש את כל מה שמתואר בספר: מרגישים את הנופים, חשים את הרגשות, צופים באימת השריפה, מריחים את ריח הבישולים ואפילו מנסים להבין את החלטתו של הרב המקומי להתכנס בבית הכנסת לפני הגירוש למחנות ההשמדה.
הסיפור מדהים. כל פרק מכנס את הקורא (כלומר אותנו) למשבצת חדשה של מקומות, של בגדים, של מאבק קיומי, של הישרדות ושל עזרה הדדית. כן. בהחלט. זהו מוטיב מרכזי בספר.
חוטים מקשרים, הוא ספרה השלישי של ויקטוריה היסלופ, מחברת רבי-המכר האי של סופיה והריקוד של סוניה. הספר מהוה למעשה רומן היסטורי על מלחמה וגלות ועל אהבה שיכולה למרחק ולזמן. סיפור הפורט, כמו שכתבנו על כל מיתרי הלב, שגיבוריו ייחקקו בזיכרון.הוצאת ידיעות אחרונות.