מרי גליסון, שופטת בבית המשפט הפדרלי של קנדה, העניקה (6.7.12) לאזרח ישראלי, סרבן גיוס, הנמנה על השמאל הקיצוני, הזדמנות נוספת לשטוח את טענותיו בפני הרשויות בניסיון לשכנעם לאשר לו מקלט מדיני, כך מדווח באתר "שלום טורונטו".
ערעורו התקבל ומנהלת הפליטים וההגירה התבקשה ע"י השופטת לקיים בהרכב אחר דיון חוזר בעניינו.
בקשתו של האזרח הישראלי, המזוהה רק באותיות המתחילות את שמו ר. ס. נדחתה ע"י מנהלת הפליטים וההגירה באוגוסט 2008 בטענה, שאין היא עומדת בקריטריונים הנדרשים על פי החוק לקבלת מעמד של פליט בקנדה.
ר' טען בפני הוועדה, שהוא מתנגד לשירות בצה"ל, משום שמדינת ישראל מבצעת פשעי מלחמה בשטחים הפלסטיניים, ומפרה את זכויות האדם של אזרחיה ערביי ישראל ויהודים ממוצא מזרחי. לדבריו, אם יגורש, הוא צפוי להישלח למאסר ולהיות נתון ליחס מפלה וקשה יותר בהשוואה לאסירים אחרים בשל עמדותיו הפוליטיות.
עוד טען ר', כי סרבני מצפון נתונים למעצר חוזר ונשנה וליחס קשה יותר, הבא לידי ביטוי בהכנסתם לבידוד ובמניעתם מחשיפה לאור יום, מבגדים, מים חמים, חומרי לימוד, קשר עם עורך דין וביקורי משפחה. להוכחת טענותיו צרף ר' קטעי עיתונות, וכן דוחות של ארגוני זכויות האדם אמנסטי וארגון משמר זכויות האדם (HRW), המאשימים את ישראל בהפרת זכויות האדם והחוק הבינלאומי.
בעדותו בפני מנהלת הפליטים וההגירה הוא שלל את עצם הלגיטימיות של מדינת ישראל, והסביר מדוע הוא מסרב לשרת בצה"ל. להלן ציטוט קטע מתוך העדות:
שאלה: "אם היית בישראל ונדרשת להיות מגויס לשירות צבאי, כיצד היית נוהג?
ר': הייתי מסרב לשרת בצבא.
שאלה: מדוע?
ר': כיוון שישראל אינה מדינה לגיטימית בעיניי... אני אסרב לשרת בצבא הישראלי, משום שאיני רוצה לשרת בדרך כלשהי את הממשלה הישראלית או את הצבא. איני רוצה להיות מזוהה עם מדינת המשטרה הזו. איני מסכים לחלוטין עם מדיניותה של ישראל בעבר וכיום כלפי התושבים המקוריים של הארץ, הפלסטינים, וכלפי אזרחיה, הערבים הישראלים והיהודים המזרחים, שתי הקבוצות שעדיין סובלות מאפליה... איני מתכוון להילחם עבור מדינה, שנוסדה על טבח של אנשים שחיו שם, ועדיין טובחת בהם. ואני אמור ללבוש מדים ולייצג זאת. בה בעת היא נוהגת שלא כראוי באזרחיה, מכיוון שיש להם צבע עור או רקע לא נכון או שהם מדברים בשפה הלא נכונה... עבורי זה כמו לשרת בגסטפו או בגוף אחר דומה.
שאלה: אם ישאלו אותך מדוע אתה מסרב לשרת?
ר': אומר להם ישירות... אומר להם, שאיני מסכים למה שהם עושים. אומר להם: 'כאשר אתם תצאו מהשטחים הפלסטיניים, כאשר אתם תתנצלו בפני העם הפלסטיני, כאשר אתם תתנצלו בפני הערבים הישראלים, כאשר אתם תתנצלו בפני היהודים המזרחים, כאשר אתם תתנצלו על מערכת האפלייה, הדיכוי והגזענות שיצרתם בישראל, ועל הדיכוי שאתם גורמים מסביבה של ישראל, כאשר אתם תחדלו מכך ותפסיקו להפר את זכויות האדם, אז אני אשרת את המדינה".
מנהלת ההגירה והפליטים לא השתכנעה מטיעוניו של ר', שניסה להציג את עצמו כסרבן מצפון וקבעה, שהוא מונע מרצון לחמוק משירות צבאי. היא ציינה, כי גם המאסר הצפוי לו בישראל הינו פעולה לגיטימית של השלטונות, הוא אינו מצדיק מקלט מדיני בקנדה ואין כל מידע מבוסס, המצביע על יחס נוקשה יותר כלפי אסירים המסרבים לשרת בצבא. יתר על כן, היא הדגישה, שהתנאים בכלא ובמתקני המעצר בישראל עולים בקנה אחד עם הסטנדרטים הבינלאומיים, ומכאן שחזרתו לישראל לא תעמיד אותו בסכנה לעינויים או בסיכון לחייו.
בערעור לבית המשפט הפרדלי טען ר', כי מנהלת הפליטים וההגירה לא קיימה הליך הוגן, טעתה בפרשנות למשמעות המילה "רדיפה" על פי החוק הבינלאומי העוסק במתן מקלט מדיני לפליטים והתעלמה מראיות שהציג בפניה.
השופטת גליסון קיבלה את חלק מטענותיו. לדבריה, החלטת המנהלת, הדוחה את היותו "סרבן מצפון" מנוגדת לדברים שר' הציג בפניה, ולפיהם ההתנגדות שלו לסירוב לשרת בצה”ל נובעת מאי רצונו לשרת בצבא שהורג את אזרחיו ומאי רצונו ליטול חיים של אחר ולהיות עם דם על הידיים. עוד הוסיפה, כי המנהלת בהחלטתה לא התייחסה לראיות שצרף ר' לבקשתו בנוגע להפרות זכויות האדם בידי ישראל ולתנאי הכליאה בישראל. בסיכומו של דבר, בקשתו תידון בקרוב פעם נוספת בהרכב אחר של מנהלת הפליטים וההגירה.