הצעת חוק בתי משפט לענינים מינהליים - בתי משפט שלום לענינים מינהליים - עברה אתמול בקריאה ראשונה בכנסת.
את ניסוחה של הצעת חוק זו ואת גיבוש רשימת העניינים שירוכזו על-פי ההצעה בבית משפט השלום לעניינים מינהליים ליוותה ועדה בראשות פרופ' יצחק זמיר, שופט בית המשפט העליון בדימוס.
מטרתה העיקרית של הצעת החוק היא לכונן את המחלקות המינהליות בבתי משפט השלום, לקבוע את סמכויותיהן, את הדין ואת סדרי הדין שיחולו בהליכים שיתנהלו בפניהן וליצור בסיס לפעילותן. בתי משפט השלום מוסמכים כבר היום לדון בעניינים מסוימים, שהם מינהליים במהותם, אך הדבר לא מוגדר בצורה ברורה ומעורר שאלות ודיונים אודות טיב ההליכים ומהותם. המטרה היא לפתח מקצועיות ומומחיות, על ידי ריכוז העניינים המינהליים, לרבות אלה הנדונים כבר היום בבתי משפט השלום, במחלקה מיוחדת בבית משפט השלום ובפני שופטים מינהליים שיקבלו הכשרה בתחום זה, כך שירכשו מקצועיות ומומחיות בתחום המשפט המינהלי.
הקמת המחלקות המינהליות בבתי משפט השלום, תקדם את המטרות הבאות: יצירת מערכת שיפוטית של שלוש ערכאות, גם בתחום המשפט המינהלי, וחלוקה מושכלת של הסמכויות ביניהן; פיתוח מקצועיות ומומחיות בתחום המשפט המינהלי; שמירת ייחודו של המשפט המינהלי, המהותי והדיוני; שיפור הנגישות של האזרחים וייעול ההליכים. הדגשת אופיים המיוחד של הליכים אלה תבטיח כי המחלוקות בעניינים מינהליים יזכו לבירור הולם ויעיל, בהתאם לדין המינהלי, כפי שעוצב וגובש בדין ובפסיקתם של בג"צ ובתי המשפט לעניינים מינהליים.
בהצעת החוק מוצע כי בית משפט שלום לעניינים מינהליים ידון בעתירות מינהליות, בערעורים מינהליים ובתובענות מינהליות, כמפורט בתוספות הרביעית, החמישית והשישית בהתאמה, שאותן מוצע להוסיף לחוק. זאת, בהתאם לשיטת ההסמכה הנהוגה היום לגבי בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים, לפיה הענינים שבסמכותו מנויים בתוספות לחוק. התיקון המוצע מהווה חוק מסגרת, שנועד ליצור את התשתית לפעילותם של בתי משפט השלום לעניינים מינהליים, בדומה לאופן שבו הוקמו המחלקות המינהליות בבית המשפט המחוזי, עם חקיקת החוק בשנת 2000.
בשלב ראשון, מוצע לרכז בבית משפט שלום לעניינים מינהליים בעיקר עניינים מינהליים הנמצאים כבר היום בסמכות בית משפט השלום, דוגמת עיצומים כספיים. בנוסף, מוצע להעביר לסמכותו עניינים מקומיים באופיים, כגון רישוי עסקים ונושאים הנוגעים לרשויות מקומיות, וכן, מספר מצומצם של ערעורים על ועדות ערר. הכוונה היא להעביר בעתיד עניינים נוספים לסמכותה של ערכאה זו, באופן הדרגתי ומתון, כדי לאפשר התבססות התמקצעות של השופטים והבנייה מסודרת ומבנית של המחלקות המינהליות בבתי משפט השלום.
לצד הסמכת בית משפט השלום, ימשיך לפעול בית משפט מחוזי לענינים מינהליים במתכונת הקיימת כיום וכן יוותרו ענינים שיהיו בסמכותו של בג"צ כערכאה ראשונה.
במשרד המשפטים מציינים, כי הצעת החוק היא שלב נוסף בתהליך הבניית מערכת השיפוט בעניינים מינהליים, למערכת של שלוש ערכאות. תהליך זה החל בחקיקת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, שמכוחו הוקמו המחלקות המינהליות בבתי המשפט המחוזיים. עד לאותו מועד, היו מרבית הענינים המינהליים נדונים בפני בג"צ כערכאה ראשונה ואחרונה.
הבניית מערכת שיפוט של שלוש ערכאות בענינים מינהליים, תשווה את המודל הישראלי למודל הנהוג במדינות אחרות בעולם, ובכלל זה מדינות אירופה, ובהן גרמניה וצרפת, שבהן קיימות מערכות נפרדות של בתי משפט מינהליים, בעלות שלוש ערכאות, הדנות בעתירות נגד החלטות של רשויות השלטון.
מטרתה של הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה להסמיך את בתי משפט השלום לדון בעניינים מינהליים, באותו אופן שבו דנים בתי המשפט לעניינים מינהליים שהוקמו בבית המשפט המחוזי לפי החוק, כך שידונו בעניינים מינהליים בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ), ועל-פי סדרי הדין הנהוגים בבתי משפט לעניינים מינהליים, הדומים לסדרי הדין הנהוגים בבג"צ.
העברת העניינים מבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לבתי המשפט המחוזיים, נעשתה מאז חקיקת חוק בתי משפט לענינים מינהליים בצורה הדרגתית ומבוקרת, בדגש על שמירת ייחודו של המשפט המינהלי, המהותי והדיוני, כפי שעוצב וגובש בדין ובפסיקתו רבת השנים של בג"צ.
העברת העניינים המינהליים שנדונו בעבר באופן בלעדי בבג"צ לבית המשפט המחוזי היוותה, כאמור, שלב ראשון בתהליך, וכבר בדברי ההסבר להצעת החוק דאז צוין, כי לאחר העברה זו תיבחן האפשרות להקמת מחלקות מינהליות גם בבתי משפט השלום. מאז חקיקת החוק בשנת 2000, הועברו לסמכות בתי המשפט המחוזיים, בשבתם כבית משפט לעניינים מינהליים, סמכויות נרחבות בעניינים מינהליים, בעיקר עניינים שהיו נתונים בעבר רק לסמכותו של בג"צ. כמו כן, הוסמכו בתי המשפט לעניינים מינהליים לדון בעניינים מינהליים נוספים במסגרת חקיקה חדשה. כפועל יוצא מכך ומהגידול שחל במספר התיקים בעקבות העברתם לבית המשפט המחוזי, גדלה עם הזמן כמות התיקים הנידונים בבתי המשפט לעניינים מינהליים. בנוסף, חלק מהעניינים המצויים היום בסמכותם של בתי המשפט לעניינים מינהליים, מתאימים מבחינת מהותם וטיבם להידון בבית משפט שלום, ולא בבית משפט מחוזי.
הקמת המחלקות המינהליות בבתי משפט השלום, תאפשר ריכוז ענינים מינהליים אלה, באופן שיבהיר את מהות הדיון, אופן הדיון וסדרי הדין החלים עליו. משחלף למעלה מעשור מאז שהחלו בתי המשפט לעניינים מינהליים לפעול במסגרת בית המשפט המחוזי,
בכך למעשה יושלם המהלך שהחל, להבניית מערכת השיפוט המינהלי במסגרת של שלוש ערכאות, ולהקים מחלקות מינהליות גם בבתי משפט השלום. בכך למעשה, מושלמת ההתפתחות של מודל חדש לביקורת שיפוטית על מעשי השלטון, המחליף את המודל המנדטורי שנהג עד שנת 2000 ולפיו רוכזה הביקורת בעניינים מינהליים בעיקר בפני בג"צ.