חיילים מסע
חיילים מסעצילום: פלאש 90

במלאת שבע שנים לעקירה ולגירוש מישובי גוש קטיף וצפון השומרון מקיים ועד מתיישבי השומרון יחד עם מועצת שומרון מיזם המפגיש בני נוער תושבי השומרון כיום לדיונים סביב הגירוש, תוך הצגת סרטים שצולמו תוך כדי ואחרי הגירוש עצמו.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אחד האנשים העומדים מאחורי המיזם, יוסי דגן, יועצו של ראש מועצת שומרון ומנהל החטיבה האסטרטגית במועצה.

לדבריו הדיונים עם בני הנוער נועדו להפיח בהם את הכמיהה לשוב לישובים שנחרבו וחיזוק תודעת הקשר למקום. בהקשר זה הוא מזכיר את אנשי כפר עציון שגם לאחר גירושם שאפו ללא הרף לשוב אל אדמתם  ואכן כך עשו. לדבריו מי שעוסק בתודעת השאיפה לחזור אכן יחזור, ואילו מי שיעסוק רק בריפוי הפצעים האישיים, על אף חשיבות הדבר, לא יצליח לשוב לאדמה ממנה נעקר.

על חשיבות המיזם אומר דגן כי הוא מהווה חלק מהליך הפקת הלקחים הן כציבור והן כבודדים, הליך המתפרס על פני השנה כולה, ובעיקר בימים אלה שבהם מצוין יום השנה לעקירה.

הוא מזכיר כי מרבית בני הנוער המשתתפים בדיונים היו בימי העקירה ילדים קטנים, וחלקם הגיע לשומרון לאחר העקירה והמידע שנחשף בפניהם בסרטים ובדיונים אודות הישובים שנחרבו מפתיע גם אותם.

בין השאר, מספר דגן, מועלית בדיונים השאלה כיצד לגרום לכך שאירוע טראגי מעין זה לא יחזור על עצמו, ובמקביל גם עולה תחושת מחויבותם של בני הנוער לפיתוח ישובי השומרון כעת, חיזוק ההסברה והתגייסות למענה. כל אלה לצד חידוד הזיכרון מהישובים שחרבו.

דגן מזכיר בדבריו כי שלא כבגוש קטיף רעיון השיבה לישובי צפון השומרון זוכה למעגל תומכים הולך ומתרחב, שכן בעוד "בגוש קטיף יצאו ונעלו את הדלת, כאן, בצפון השומרון מדינת ישראל ממשיכה לשלוט. זה שטח C. מי שעובר בישובים רואה כבישים, מדרכות מסומנות בכחול ואדום, עצים ואפילו פרחים. רק הבתים אינם. הצבא שולט בישובים הללו כי המדינה מבינה שאי אפשר לוותר על השליטה במקומות הללו וזה ממחיש את האבסורד שבעקירה מכאן. אין ספק שבקרוב מאוד יונף שם שוב רשמית דגל ישראל".

בין השאר התייחס דגן בדבריו לשאלת יחסם של בני הנוער למדינה בעקבות השיחות המדוברות, ולדבריו הנוער, כמו גם המבוגרים, הבין שלצד נתוני ההתגייסות הגבוהים לצה"ל כבר אין מקום להתרפסות אוטומאטית כלפי כל קצין בעל דרגה. "מבינים שיש מולנו כוחות דורסניים שרוצים לשבור אותנו", הוא אומר וקובע כי כציבור המתיישבים נוהגים כיום נכון כאשר הם מבינים שיש ללכת לצבא, אך עם זאת לסרב לפקודות עקירה וגירוש. "לא הכול חד ממדי, לא הכול טמא או טהור. אור וחושך משמשים בערבוביה. כחלק מלקחי הגירוש אנחנו כבר לא נמוכי קומה. השמאל דיבר על פיצוץ גשרים ביום שבו ידברו על גירוש ערבים. אנחנו רחוקים מדיבור כזה, אבל אנחנו יודעים לשים קוים אדומים ולא להיות שותפים בפשעי גירוש".