בעקבות התקרית באולפן הערוץ הראשון, בה נטש כתב המשטרה אורי כהן אהרונוב את האולפן לאחר שלטעמו לא ניתן לו להמשיך ולמנות את מעלותיו של ניצב ניסו שחם, שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם עורך הדין ציון אמיר על תופעת הקשר בין קציני משטרה לכתבים והפגיעה האפשרית בעקבות קשרים שכאלה לשלטון החוק.
לדבריו יש להבדיל בין הרצוי למצוי. המצוי הוא קיומו של קשר שכזה בין המקורות המזינים בסיפורים וסקופים לבין העיתונאים המוזנים בסיפורים שונים הנחשפים לציבור כפי שראוי ונכון שיעשה עיתונאי, בין השאר גם לטובת הציבור.
ואולם עם זאת מדאיגה לטעמו של עו"ד אמיר המציאות בה קשרי העבודה בין קצינים לעיתונאים מולידים עם הזמן קשרי חברות. "זו סימביוזה שיכולה להיות בעייתית כמו קשרי הון ושלטון. זה יכול להוליד החלטות לא טובות ולפגוע באינטרס הציבורי. קשר בין עיתונאי לאנשי משטרה יכול להתדרדר להגנה על אנשי משטרה", אומר אמיר הסבור כי לעיתים הגנה עיתונאית שכזו יכולה להשפיע גם על שופט הדן בעניינו של קצין משטרה הנחשד שסרח.
יצוין כי אמיר מדגיש שאינו מדבר באופן ממוקד על אורי כהן אהרונוב שאותו הוא מעריך מאוד ככתב עתיר ניסיון, אלא על התופעה הכללית.
לטעמו של עו"ד אמיר המענה לתופעה צריך להיות בקוד אתי שייקח כל עיתונאי על עצמו כתוספת לקוד האתי של מועצת העיתונות. "הוא צריך להיות לוליין, להילך בין הטיפות בין המותר והאסור", אומר אמיר הקובע כי את התקנות המחמירות ביותר על העיתונאי להחיל על עצמו, ומתוך אמונה שהוא פועל מתוך יושרה ניתן לקוות ולהאמין שיימנע מלהגיע לסיטואציות שלא יאפשרו עבודה עיתונאית מקצועית.
בהקשר זה סבור אמיר כי יש למנוע קשר ארוך שנים בין עיתונאי למקור, שכן קשר ארוך שנים שכזה הופך את העיתונאי לחייב למקור, וכך כאשר מגיע רגע בו הוא נאלץ לסקר ולבקר את המקור הוא עשוי לבצע זאת תוך הטיה.
לדבריו ראוי שעיתונאי לא יחשוש לאבד סיפור או סקופ לטובת העיתון שמעבר לפינה במחיר המקצועיות וההתנהלות האתית. "המחיר שווה. אם נחיל נורמות התנהגות כולם יצאו נשכרים מכך. זה לא סוף העולם לוותר על משהו. לא נורא אם העיתון האחר ייצא עם סיפור".