בשנתון ההלכתי-טכנולוגי "תחומין" המתפרסם בימים אלו, קובע הרב יונתן רזיאל, מוהל מומחה וותיק, כי ניתן בהחלט לקיים את ההלכה למצוץ את דם המילה לא בצורה ישירה אלא ע"י שפופרת מיוחדת, סטרילית ומוגנת.
לדבריו, מזה כמאתיים שנה מתירים גדולי הפוסקים שיטה זאת.
רזיאל מביא במאמרו כי כבר החת"ם סופר, בתחילת המאה ה-19 התיר זאת, כדי לשמור על בריאות התינוק. עוד התירו את השימוש בשפופרת המציצה רבני ליטא כחפץ-חיים ו"ערוך השולחן", רבני גרמניה כרב עזריאל הילסהיימר והרב שמשון רפאל הירש, ורבני א"י, הרב קוק רבי שמואל סלנט, רבי חיים ברלין והרב צבי-פסח פרנק.
רזיאל מזהיר, כי "קהילת המוהלים מודעת לתופעה מצערת של נהירת הציבור הרחב לביצוע מילה ע"י כירורגים במקום מוהלים. לפי התחושה מדובר על כ-20%-30% מההורים, ובשנים האחרונות המספרים רק עולים. לתופעה זו מצטרפים עשרות אתרי האינטרנט המקדמים את ההתנגדות העקרונית לברית המילה, וכן ה'סקופ' הדו-חודשי על מוהלים שכביכול גרמו לנמק, לדימום או לדלקת בתינוק. כל בר דעת מבין שבלי כל קשר לסוגיה הרפואית וההלכתית, המשך ההתעקשות על מציצה בפה, בלי שפופרת, עלול לחמש את הקיצוניים ולעודד את התופעות הפסולות הללו".
לדבריו, "מציצה נתקנה בזמן הגמרא מטעמי בריאות, ומטרתה היא לשאוב את הדם מהמקומות הרחוקים, אך הגמרא אינה מציינת באיזה אופן לבצע את המציצה, ונראה שניתן לעשות זאת בכל דרך ששואבת את הדם מהמקומות הרחוקים. ההימנעות ממציצה מוגדרת ע"י חז"ל כספק פיקוח נפש. לכן, חייבים לבצע מציצה, אפילו כאשר כרוך הדבר בחילול שבת, למרות שהתועלת הרפואית מהמציצה איננה ברורה. ואולם, מציצה בפה באופן ישיר מנוגדת לכללי הרפואה הנהוגים בכל העולם, ביצוע המציצה בפה מוגדר כספק פיקוח נפש, ואין לבצעה באופן זה".
רזיאל מוסיף, כי "שפופרת סטרילית היא הדרך המהודרת לבצע מציצה. השפופרת גורמת לשאיבת הדם ממקומות רחוקים בצורה מושלמת ע"י יצירת ואקום, היא אינה חורגת מהדרישות האפידמיולוגיות המחמירות, כיוון שפיו של המוהל אינו נוגע בפצע הברית, היא מקיימת את המנהג הקבלי למצוץ בפה ולבסוף - היא גורמת למיעוט חילול השם, ואולי השימוש בה יאט את המגמה למול תינוקות ע"י כירורג במקום מוהל".
השנתון "תחומין" יוצא לאור כבר 32 שנה ע"י מכון צומת באלון שבות שבגוש עציון, המתמחה בהתמודדות הלכתית עם החיים המודרניים ועם ניהול מדינה ע"פ התורה. "תחומין" מהווה במה למחקרים ולבירורי הלכה בסוגיות הלכה ומודרנה, ועוסק במגוון סוגיות כשבת ומועד, כשרות המזון, מצוות התלויות בארץ, אישות ומשפחה, חברה ושלטון, משק וכלכלה, משפט, צבא וביטחון, תורה ומדע וענייני מקדש וגאולה.