מילטון פרידמן
מילטון פרידמןThe Friedman Foundation for Educational Choice

פרופ' עומר מואב, אחד הכלכלנים הבכירים בארץ והיועץ הכלכלי לשעבר של שר האוצר שטייניץ, הרצה לאחרונה בפני חברי התנועה הליברלית החדשה והגדיר את האקדמיה בישראל כ"בית חרושת לייצור זבל".

הוא אמר שאמנם יש גם מחקר ברמה גבוהה במקומות מסויימים אבל מצד שני ישנו ערבוב מכוון בין מחקר לאידאולוגיה (שמאלנית-סוציאליסטית, אם לא הבנתם עדיין). חלק מהאנשים חשבו שאולי פרופ' מואב הגזים, אבל הנה דוגמה חיה שבאה לחזק את דבריו. 



לאחרונה התפרסם בעיתונות הישראלית מאמר על ידי אדם בשם יאיר ברק "לכבודו" של מילטון פרידמן, לרגל ציון הולדתו ה- 100 של גדול הכלכלנים של המאה ה- 20. המאמר מרושע ושקרי, כמעט בכל מילה.

זה ראוי לציון, משום שהכותב מציג את עצמו כ-"עוסק במחקר של היסטוריה כלכלית והיסטוריה של המחשבה הכלכלית כדוקטורנט בביה"ס להיסטוריה של אוניברסיטת ת"א". כלומר לא סביר להניח שהאדם בור. הוא פשוט מוטה אידאולוגית ומבלבל בין דעותיו הסוציאליסטיות לבין המציאות, שאינה רלוונטית לטענותיו ומוכן לצורך זה להכפיש את שמו הטוב של אדם שכבר מת. אני אפילו לא רוצה לציין את השם של כלי התקשורת בו המאמר התפרסם משום שהוא ככל הנראה הוטעה על ידי ה"מומחה" הזה, כביכול. מי שסקרן יכול לבדוק בגוגל על ידי הקלדת המילים "יאיר ברק" ו- "מילטון פרידמן" ביחד. 

ראיתי הרבה הכפשות ושקרים על מילטון פרידמן אבל ברמה כזאת, אני מוכרח להגיד שעוד לא ראיתי, למעט אצל נעמי קליין, וזאת לא מחמאה, בלשון המעטה. 

אז לכבודו של האיש הגדול הזה, מילטון פרידמן, הנה תיקון חלק משקריו של אותו בר-נש.  קודם כל, המאמר מתחיל במתקפה אד-הומינם ב-"ניאו-ליברליזם". זאת מילת גנאי שהומצאה על ידי סוציאליסטים במטרה ליצור דלגטימציה של מי שאינו מסכים איתם. פרידמן תמיד הגדיר את עצמו כ"ליברל קלסי", ההולך בדרכם גל גדולי הכלכלנים והוגי הדעות שקדמו לו, כמו אדם סמיט או דוד ריקרדו. זאת סתם התקפה על ההתחלה על מנת ליצור עוינות לאיש.  הכותב פותח את המאמר שלו כאשר הוא טוען שפרידמן אמר ש-"חופש משועבד ליעילות ויעילות מתקיימת רק בשוק החופשי, ומכאן שחופש משועבד לשוק החופש". זהו שקר גס שלא מבוסס על שום דבר. פרידמן לעולם לא אמר דבר כזה ואף אמר אין ספור פעמים שחופש הינו מקשה אחת, בכל המובנים, האישיים והכלכליים. הוא תמך לא רק בשוק חופשי אלא גם בלגליזציה של הסמים, למשל, ובחרויות הפרט על כל צורתם. הוא בכלל התנגד לכל צורה של כפייה ממשלתית על האדם הפרטי בחייו הפרטיים. זה אמנם נכון שהוא היה פרגמטיסט והיה מוכן לקדם את החופש באופן מדורג, אבל הטענה של יאיר ברק מופרכת לחלוטין.

כל מי שיראה סרטונים של פרידמן ביו.טיוב, יקרא את מאמריו הרבים או את ספריו של פרידמן (בעיקר "קפיטליזם וחירות" ו- "הכח לבחור") יוכל להווכח שגיחוך שיש בדבריו של יאיר ברק. פשוט תקלידו מילטון פרידמן בלועזית ביו.טיוב או חפשו בוויקיפדיה.

ברק ממשיך בדברי הבלע שלו: "אין בני-אדם בתפיסתו אלא צרכנים בלבד ועל המנגנון הכלכלי לספק את צרכיהם רק כצרכנים". אלא שלמשל באותו סרטון ממש, בדקה 04:50, פרידמן מדבר דווקא על הבעיה המוסרית שיש במדיניות הסמים. בכלל, כל הכתבים שלו והראיונות האין-סופיים שלו בכל כלי התקשורת בעולם כולו מלאים בדברי מוסר, מעבר לעניינים כלכליים, בדבר החשיבות העקרונית והמוסרית של החופש. טענתו של ברק, לא רק שהיא שקרית, אלא שהיא גובלת בהזוייה ממש. צריך לחשוב שאף אחד לא קורא כלום כדי שדבר כזה יעבור בלי מחאה.

לאחר מכן יאיר ברק כן אומר דברי טעם במשך מספר שורות כאשר הוא מזכיר את זה שפרידמן מקשר בין חופש כלכלי לחופש הבעת דעה ודמוקרטיה אך ממהר לנסות להפריך את טענת פרידמן על ידי הדוגמה של גרמניה הנאצית, "פרידמן אינו תוהה כמובן איך בנורא שבמשטרים הטוטליטריים בגרמניה הנאצית שרר משטר של כלכלה קפיטליסטית ומדוע בסינגפור אין דמוקרטיה". הכותב, אשר לומד לדוקטורט בתחום היסטוריית הכלכלה, משקר במצח נחושה. פשוט לא ייאמן. לגמרי לא ייתכן שהוא לא יודע שהמציאות הפוכה לחלוטין. קודם כל, ראוי לזכור שהמפלגה הנאצית היתה מפלגה "נאציונל-סוציאליסטית", כלומר מפלגת שמאל כלכלית, סוציאליסטית. השם הרשמי של הנאצים היה NSDAP (Die Nationalsozialistische Deutsche Arbeiterpartei) מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית-סוציאליסטית , כלומר מפלגת פועלים של השמאל. בפועל, המדיניות שלה היתה באמת מדיניות שגבלה בקומוניזם בהרבה היבטים. לא כאן המקום להרחיב בנושא זה אבל עצם הטענה של יאיר ברק מראה על בורות עמוקה ומוחלטת או לחילופין על מוכנות לשקר לצרכים אידאולוגים. סביר להניח שאכן כך הוא המצב.

במשפט הבא יאיר ברק חוזר על השקר הנודע בדבר ה"עובדה" שפרידמן היה כביכול "יועצו" של פינושט. מדובר בשקר מרושע לחלוטין עם בסיס קלוש מאוד במציאות. אמנם פרידמן פגש פעם אחת ב- 1975 את פינושט במשך 40 דקות על מנת לדבר איתו על המדיניות הכלכלית הרצוייה ואף שלח לו מכתב באותה רוח, אך הוא עשה בדיוק את אותו הדבר בכל מקום בעולם, לרבות בסין הקומוניסטית, בברית המועצות ובישראל. למרות זאת עוד לא שמעתי על מישהו שטען שהוא קומוניסט בגלל שהוא נפגש עם ראשי ברית המועצות... הוא הלך ודיבר עם כל מי שהיה מוכן להקשיב לדבריו, מתוך אותה גישה פרגמטית של קידום אינקרמנטלי של החופש, כלומר step-by-step, צעד אחד ועוד צעד אחד. דרך אגב השקר לגבי פינושט משעשע עוד יותר על רקע זה שבאותו ביקור ממש, פרידמן הרצה באוניברסיטת סנטיאגו-דל-צ'ילה ואמר שקידום חופש כלכלי יוביל בסופו של דבר גם כן ככל הנראה לקידום של חופש אישי ודמוקרטיה ולהתמוטטות המשטר הצבאי, מה שכמובן גם קרה בסופו של דבר 15 שנה מאוחר יותר, לשמחתו הרבה, במידה רבה בגלל הרפורמות הכלכליות שקודמו ברוח ההמלצות של פרידמן. אותן רפורמות יצרו את התשתית החברתית לחברה חופשית. דרך אגב, לא סתם צ'ילה הינה המדינה העשירה בדרום אמריקה.  אפשר להמשיך עוד אבל די, מספיק. הבנתם את התמונה. אין כל קשר בין מה שכתוב במאמרו של ברק לבין המציאות, למרות התפוצה האדירה שהמאמר הזה קיבל. 

חברים, פשוט אל תאמינו למה שכתוב בעיתון. חפשו מידע בעצמכם ותפעילו גישה ביקורתית. פשוט אסור לקבל כל מילה ממה שכתוב או נאמר בתקשורת כאמת. אף מילה. גם לא אף מילה שאני אומר. תבדקו בעצמכם ואל תסמכו על אף אחד ורק חפשו את האמת. 

אמנם ניתן להתווכח, כמובן, עם דרכו הכלכלית והפוליטית-השקפתית של פרידמן, אבל ראוי שהביקורת, אם ישנה כזאת, תהיה עניינית ומבוססת על עובדות, ולא על שקרים וסילוף המציאות, כפי שנעשה כאן. 

בע"ה שבוע הבא נעמוד על דמותו הענקית של מילטון פרידמן ונעמיד את הדברים על דיוקם.