ד"ר עליזה לביא, חברת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, מתייחסת לתביעה הייצוגית שהוגשה נגד רדיו "קול ברמה" בגין הדרת נשים ואומרת כי "מקרה בוחן זה מעלה מחדש את הדיון בשאלה מהו האיזון הראוי בין מתן אוטונומיה דתית לבין חופש הביטוי וערכי השוויון.

"צדק חברתי אינו מבוסס אך ורק על שוויון טכני –פורמלי של  הפרטים בחברה, אלא מחייב  גם התייחסות  לשונה  ולאחר תוך נכונות לספק לו את צרכיו הייחודיים ואף לכבד את אמונותיו ודעותיו  החריגות ובלבד שאינן פוגעות פגיעה ממשית בתפיסות היסוד של החברה", אמרה ד"ר לביא.

"בשנה האחרונה התמודדה מועצת הרשות השנייה עם מדיניות תחנת הרדיו "קול ברמה" - התחנה  החרדית הארצית היחידה בישראל - שקבעה שנשים אינן עולות לשידור. נשים  לא הועסקו  בתחנה כנשות מקצוע ולא הורשו לדבר בשידור כמרואיינות, כמרחיבות שיח וכעדות.  לאחר דיונים רבים ושימוע לאנשי התחנה, לאחר הקשבה ולימוד הדברים כפי שהם נראים אצל אנשי הועדה הרוחנית של התחנה  - הוחלט כי נשים תעלנה לשידור", אמר לביא.

"סוכם על שש שעות. בהצבעה חוזרת הועברה בדוחק רב החלטה על ארבע שעות לה התנגדתי. התחנה מיוזמתה הודיעה כי נשים יעלו בחמש שעות בשבוע וכי יינתן ביטוי הולם הן ברמה הנושאית והן במגוון הקולות. יש לציין כי הנתונים מלמדים כי התחנה מיישמת את החלטות המועצה. חל שינוי משמעותי ויותר נשים עולות לשידור במגוון רחב יותר", אמרה לביא.

"יהיו שיגידו שזה לא הישג. אני מאמינה ברגולציה דיאלוגית משותפת. רק כך אפשר להביא לשינוי ולהסכמות. זו לא סוף הדרך ועבודה רבה ניצבת בפנינו. אך אין ספק שהתחלנו תהליך בונה אמון וכן  - קול אשה ברמה. החלטה זו עוררה ביקורת רבה בקרב ארגוני הנשים ונבחרות ציבור. במפגש שבין רדיו ייעודי ובמקרה זה חרדי, הכפוף לועדת הלכה לבין הרגולציה ולבין נבחרות ציבור, שאינן מוכנות לוותר על כלי תקשורתי משמעותי לשיח עם הקהלים –ראוי לחזור ולהגדיר מחדש את כללי המרחב הציבורי על מרחביו. 

מקרה בוחן זה מעלה מחדש את הדיון בשאלה מהו האיזון הראוי בין מתן אוטונומיה דתית לבין חופש הביטוי וערכי השוויון. צדק חברתי אינו מבוסס אך ורק על שוויון טכני –פורמלי של  הפרטים בחברה, אלא מחייב  גם התייחסות  לשונה  ולאחר תוך נכונות לספק לו את צרכיו הייחודיים ואף לכבד את אמונותיו ודעותיו  החריגות ובלבד שאינן פוגעות פגיעה ממשית בתפיסות היסוד של החברה. הדברים אמורים הן ביחס לפרט הבודד והן ביחס למיעוט תרבותי בעל צרכים מיוחדים או המעוניין לשמור על מערכת ערכים והתנהגויות שאינה זהה לזו של הזרם המרכזי בחברה.  הנתונים של חודשים אפריל - יולי מלמדים כי הכיוון שננקט עי המועצה בהחלט מוביל שינוי".