משרד המשפטים בירושלים
משרד המשפטים בירושליםישי קרוב

מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים תפיץ היום (שני) את תזכיר חוק סדר הדין הפלילי להערות הציבור.

תזכיר החוק הוא בעיקרו פרי המלצות הוועדה המייעצת לשר המשפטים לעניין סדר דין פלילי וראיות, בראשות שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור.

הוועדה עסקה קרוב לשלוש שנים וחצי ביצירת הסדר כולל במסגרתו יעוגנו זכויות יסוד של נחקרים בחוק, אשר כיום מעוגנות בחקיקה באופן חלקי בלבד.

הזכויות העיקריות אשר הוועדה המליצה לעגן בחוק הן הזכות להימנע מהפללה עצמית, זכות השתיקה וזכות ההיוועצות בעורך דין. כמו כן, הוועדה המליצה לעגן בחוק את נוסח האזהרה שתימסר לחשוד ואת יידועו על זכויותיו. סוגיה נוספת אשר הוועדה המליצה לעגן בחוק היא קביעת החובה של עד ושל חשוד להתייצב לחקירה ולהימצא בה.

תכלית החקיקה המוצעת:

הבהרת הזכויות והחובות של נחקרים והיקפן, ומנגד הבהרת חובות החוקרים. כיום ההסדרה של זכויות אלו בחקיקה היא חלקית ונקודתית בלבד. הוועדה סברה כי עיגון הזכויות והחובות כאמור יחזק ויבצר את זכויותיהם של נחקרים, חשודים ושאינם חשודים, ויתרום להגנה על כבוד הנחקרים, לקיומו של הליך הוגן ולחקר האמת.

עיקרי ההצעות בתזכיר:

1. חקירה של חשוד או של עד תיערך בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם וזכויותיו.

2. הנחקר חייב להתייצב לחקירה ולהימצא בה. בחוק ייקבעו גם המגבלות על חובות אלה, ובכלל זה אופן הזימון לחקירה, משך הזמן בו נדרש נחקר להימצא בחקירה וסמכות החוקר להאריך פרק זמן זה.

עוד מוצע לקבוע כי אם אדם זומן ולא התייצב או שעזב את מקום החקירה ללא רשות, יהיה רשאי שוטר לדרוש ממנו להילוות עימו למקום החקירה לצורך החקירה. אם סירב האדם לדרישה האמורה, יהיה השוטר מוסמך להביאו למקום החקירה ויהיו נתונות לו לצורך כך סמכויות מעצר.

3. נחקר יהיה חייב להשיב תשובות אמת על השאלות שיישאל, ואינו חייב להשיב על שאלות שהתשובה עליהן עלולה להפלילו, או שיש בהן כדי לפגוע בחסיון אחר על פי כל דין.

4. לנחקר שהוא חשוד תעמוד זכות שתיקה מלאה והוא לא יהיה חייב לומר דבר. יחד עם זאת, בית המשפט יהיה רשאי להביא בחשבון, מטעמים שיירשמו, את שתיקת החשוד בחקירתו, בעת הערכת מהימנות עדותו בבית המשפט.

5. זכות ההיוועצות- כל נחקר שהוא חשוד זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו, ויש ליידע כל חשוד על זכות זו, ולא רק עצור, כפי שקובע החוק כיום.

הוועדה המליצה להרחיב את הזכות לייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית בשלב החקירה, כך שלא רק עצור מחוסר אמצעים יהיה זכאי לייצוג, אלא גם חשוד מחוסר אמצעים.

6. על העילות הקיימות בחוק לדחיית מפגש של עצור עם עורך דין, אשר יחולו גם על חשודים, יתווספו העילות הבאות:

  • אם נועץ החשוד בעורך הדין בקשר לחקירה במועד שלפני תחילת החקירה או במהלכה, ניתן יהיה לדחות את הפגישה הנוספת למספר שעות, אם יש בקיום הפגישה לפגוע בחקירה.
  • אם היו מספר חשודים בפרשה אחת מיוצגים על ידי עורך דין אחד, ניתן יהיה למנוע מפגש של עורך הדין עם יותר מחשוד אחד, אם הדבר עלול להביא לשיבוש החקירה.

7. הסעיף המאפשר דחיית היוועצות בעבירות ביטחון יתוקן כך שפרק הזמן המרבי של 21 ימים, בו ניתן יהיה למנוע פגישה ייוחד למקרים יוצאי דופן, בהם שופט של בית המשפט העליון, לבקשת ראש שירות ביטחון כללי, שהוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה, שוכנע כי "קיימת הסתברות גבוהה שדחיית הפגישה תאפשר מעצר של אחרים, אשר עשוי למנוע פגיעה בחיי אדם, או שתמנע פגיעה בחיי אדם בכל דרך אחרת, או ששוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו כי קיימת הסתברות גבוהה שדחיית הפגישה תמנע פגיעה חמורה וקשה בביטחון המדינה".

8. תתוקן ההגדרה של עבירת ביטחון- יפורטו העילות לדחיית מפגש של עצור בעבירת ביטחון עם עורך דין, יקבעו גורמים שונים המוסמכים לבקש את מניעת הפגישה, וגורמים המוסמכים להורות על מניעת פגישה, בהתאם לחומרת העילה, ההסתברות להתממשותה והתקופה המבוקשת למניעה. כך, מוצע כי נשיא של בית משפט מחוזי יהיה רשאי להאריך מניעה של פגישה עד לתקופה כוללת של 15 ימים, ואילו שופט של בית המשפט העליון יהיה רשאי להאריך מניעה של פגישה עד לתקופה כוללת של 21 ימים (כיום מוסמך נשיא של בית משפט מחוזי להאריך מניעה של פגישה לתקופה של 21 ימים).

9. יעוגן בחוק נוסח ההודעה בדבר זכויות החשוד, כדי להשיג אחידות בין החוקרים השונים, ולהביא לכך שהחשוד יועמד על זכויותיו בלשון בהירה ותמציתית ככל הניתן. מוצע לכלול בחוק את נוסח האזהרה הבא: "זכותך לא לומר דבר, דבריך יתועדו ועשויים לשמש כראיה בבית משפט, ואולם דע כי בית משפט יוכל להביא בחשבון את שתיקתך. זכותך להיוועץ בעורך דין לפני חקירתך, בכפוף למגבלות הקבועות בחוק, וזכותך להיוועץ בסניגור ציבורי אם אתה חסר אמצעים/ זכאי לכך על פי החוק".