תושבי מגרון פרסמו מילות פרידה בדף הפייסבוק של היישוב:

"היום, עליתי למגרון.

שלוש וחצי דקות משכונת היקב.

בשער, פגש אותי חייל ושאל לאן פני מועדות.

"זה היה ביתי, עד לפני שבוע". זרוע המתכת עלתה והרכב נשאב פנימה, למציאות המרה.

ראיתי אותה מדממת, זועקת לעזרה, משוועת שיצילו אותה ממהרסיה ומחריביה.

ואני, ליבי זועק אליה, רוצה לעטוף אותה באהבה, ללטף את פניה וללחוש לה שעוד נשוב, עוד נחזור אליה.

התהלכתי ברחובותיה השוממים ובשביליה הריקים. רק רשרוש העלים וקול הפטיש הק...צבי, המנסה לפרק גגו של אחד הבתים נשמעו. קול דממה דקה.

שלוש עשרה שנה עברו מאז לידתך, מגרון, ואת רק התחלת את גיל הנעורים. עד שהגיע הצו המורה לנער אותך ולהפוך אותך לעי חרבות.

קולך נדם בהגיעך למצוות, אך נשבענו לך מגרון, שנעשה הכל, אבל הכל לשוב אליך.

כל כך קשה ומיגע לבנות, כל כך קל ופשוט להרוס. בנינו אותך בשלוש עשרה שנים, הרסו אותך תוך פחות משלושה עשר ימים.

הוי מגרון שלי, כאב לי לראותך היום בחורבנך.

אך אנו בטוחים שיום יבוא ונשוב אליך כבראשונה, והפעם לעולמים.

אוהבים וכואבים וכבר מתגעגעים. התושבים".

התושבים פרסמו בפייסבוק גם תמונות שצולמו ביישוב אתמול (שני) בערב בהם ניתן לראות את ההרס, השממה, הרחובות הריקים מאנשים, ילדים, אופניים ובתים. ניתן לראות את מבני הדת – בית הכנסת והמקווה עומדים על תילם.

הרס וחורבן
הרס וחורבן
רחובות שוממים
רחובות שוממים
המקווה
המקווה
מה שנשאר מהכיכר
מה שנשאר מהכיכר
מבט לבית הכנסת דרך חורבות של בית
מבט לבית הכנסת דרך חורבות של בית
גן הילדים אתמול במגרון
גן הילדים אתמול במגרון
גן הילדים לפני ואחרי
גן הילדים לפני ואחרי


צילום: מתוף דף הפייסבוק של מגרון