על אחריות ומנהיגות

בלוגר הבית של תכל'ס מסביר את הקשר בין נטילת אחריות, מנהיגות, חופש אישי ובחירה חופשית. טור קצת שונה לקראת השנה החדשה.

אמיר וייטמן , כ"ו באלול תשע"ב

מטרות דתיות. תפוח בדבש
מטרות דתיות. תפוח בדבש
צילום: פלאש 90

התארחתי לא מזמן בצימר בגולן, אצל משפחת עוזרי, ביישוב אבנ"י אית"ן.

מאייתים את השם של היישוב "אבנ"י אית"ן" עם גרשיים משום ששתי המילים האלו באות להזכיר את זכרם של כמה חיילים שנפלו בקרב. כך שמעתי מד"ר אבשלום קור, שהתארח ביישוב באותה שבת. תמיד מרתק לשמוע אותו.

על הדרך אני מרשה לעצמי להמליץ על האירוח אצל משפחת עוזרי. יש להם צימר יפה ביישוב דתי עם בריכה פרטית. הבריכה עומדת לרשות האורחים בלבד, משפחה מפשחה, מה שמפאשר זמן איכות משפחתי מתוך הקפדה על כללי הצניעות. על הדרך, זה רעיון עסקי טוב ואני מקווה שהציבור ינצל אותו ועל ידי כך יאפשר למשפחת עוזרי להפיק רווח קפיטליסטי נאה מן היזמות היפה הזאת.

חוץ מזה, הרב של היישוב, הרב ארז לוי שליט"א, נתן בליל שבת דבר תורה יפה ומעניין. הוא דיבר בין השאר על המילה אחריות וביטא לטעמי רעיון עמוק בדבר השקפת היהדות על הסולידריות החברתית. אז הנה בסיס הרעיון. המילה "אחריות" מתחילה עם האות "א", שהיא מבטאת ראשית וה- "אני". כלומר, האחריות של האדם מתחילה עם עצמו. קודם כל ולפני הכל על האדם לדאוג לעצמו. זה נכון מבחינה רוחנית, שזאת היתה עיקר בוונתו של הרב, וגם מבחינה חומרית. לפני שדואגים לכל העולם, על האדם לדאוג לעצמו.

לאחר מכן באה האות "ח", והמילה שמתקבלת היא "אח". השלב הבא באחריות הוא החוג הקרוב, המשפחה. שוב, לפני שיוצאים להציל את כל העולם, צריך לשאול את עצמנו אם דואגים כדבעי למשפחה, לאחים שלנו? ובמובן יותר רחב, קודם כל יש לנו לדאוג ל"אחים" שלנו במובן היותר רחב, למשפחה הרחבה של העם היהודי.

אם נמשיך, נגלה שהאות הבאה היא "ר", והמילה המתקבלת היא "אחר". כלומר ממשיכים את מעגל האחריות וכבר מגיעים לתחושת האחריות הטבעית שעל כל אחד ואחד מאיתנו לחוש כלפי ה"אחר", גם אם הוא אינו שייך לחוג המשפחתי, לחוג החברים, למכרים ולקהילה, וגם אם הוא אינו שייך לעם ישראל. אמנם האחריות כלפיו משנית לאחריות שיש לחוש לחוג היותר קרוב אלינו, אך היא בכל זאת קיימת.

ומי שמרגיש וחי את מעגל הארחיות הזה, ניתן להוסיף לו את האות הרביעית, שהיא "י". המילה המתקבלת עכשיו הינה "אחרי", מילה שאומצה בצה"ל על ידי המפקדים שיוצאים ראשונה לקרב ומובילים את חיילהם, ולא בכדי. רק אדם כזה, שמרגיש קודם כל אחריות לעצמו, שמתקן קודם כל את עצמו, את מידותיו ואת דעותיו, ואז גם פועל בסביבה הקרובה יותר והקרובה פחות, יכול להקרא "מנהיג", כלומר אדם שראוי ללכת אחריו.

אני רוצה לנצל את הטור הזה על מנת לאחל לכל קוראיו ולכל בית ישראל שנה טובה ומתוקה, שנת אושר ועושר, בריאות שגשוג והצלחה בכל, בגשמיות וברוחניות, שנה בה כל אחד וכולנו יחד ניקח אחריות על גורלנו, נעזור אחד לשני מתוך רצון חופשי ולא מתוך כפייה וניישם את מתנת ה' עלינו, הבחירה החופשית המבדילה ביננו לבין שאר הבריות, וכל זאת רק לטובה.

כתיבה וחתימה טובה.