עם זאת, הציבור הקנדי חלוק בשאלת דרך ההתמודדות עם האיום האיראני והתפקיד הקנדי במסגרתו. מחצית מהנשאלים התנגדו להשתתפות צבאית קנדית בפעולה קרקעית שנועדה לסכל פיתוח נשק גרעיני בידי איראן.
ככלל, האיום האיראני על קנדה נתפס כקטן יותר משמעותית לעומת אירופה וישראל. 14 אחוזים בלבד מהנשאלים ציינו, שמדובר באיום משמעותי, 32 אחוזים רואים בו איום מתון ו-53 אחוזים השיבו שהוא נמוך או כלל אינו קיים.
לעומת זאת, 66 אחוזים מהנשאלים סבורים, שהאיום האיראני על ישראל גבוה ו-23 אחוזים רואים בו איום בדרגה בינונית. האיום על אירופה נתפס כגבוה ע"י 25 אחוזים מהנשאלים ו-47 אחוזים סבורים, שהוא ברמה בינונית.
רוב מכריע של הנשאלים (80 אחוזים) תמכו בסנקציות הכלכליות נגד איראן, 52 אחוזים תמכו במתקפות סייבר, 37 אחוזים בתקיפה של מתקני הגרעין האיראניים ו-25 אחוזים במבצע צבאי קרקעי. באשר לחלקה של קנדה בפעולה נגד איראן, רק 22 אחוזים סבורים, שקנדה צריכה לתמוך בתקיפה ישראלית, בעוד 59 אחוזים טענו, שקנדה אינה צריכה להיות מעורבת בדרך כלשהי בפעולה נגד איראן.
מדיניותה של ממשלת הרפר כלפי איראן זוכה לתמיכה נרחבת בציבור. 64 אחוזים מהנשאלים תמכו בהחלטה לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם טהראן ו-18 אחוזים התנגדו. שיעור התמיכה הגבוה ביותר היה בקרב מצביעי המפלגה הקונסרבטיבית ובקרב מבוגרים.