בבסיס שדמה הנטוש התקיים היום (חמישי) אירוע הצדעה והוקרה לאינה ויניארסקי, וותיקת ההתיישבות שלה חלק בהקמתם של לא פחות מארבעים וחמישה ישובים במרוצת כ-35 שנים.
כ-600 מתיישבים ותומכי ההתיישבות מרחבי הארץ, גברים נשים וילדים התקבצו לומר תודה למי שפרצה דרך בעשייה ההתיישבותית ביש"ע.
את האירוע שהתקיים בניצוחן וביוזמתן של ראשי תנועת 'נשים בירוק', נדיה מטר ויהודית קצובר, פתח רב הישוב נוקדים, הרב ירון דוראני, ממובילי המאבק להשבת הריבונות הישראלית לשדמה. הרב דוראני הזכיר את הקשר בין מצוות סוכה למצוות ישוב ארץ ישראל – שתיהן מצוות אליהן נכנס אדם גם בגופו וגם במגפיו - כולו עושה את המצווה.
בהמשך דבריו ציין את פועלה של ויניארסקי כאות ומופת לדור הצעיר של הנהגת המתיישבים. באשר לעתידו של מחנה שדמה קבע כי במקום תוקם שכונה חדשה לישוב נוקדים, ואולי שכונה חדשה לירושלים. את סוגיית הכרעת השיוך המוניציפאלי הוא מותיר לראשי הרשויות, אך הוא בטוח בביטחון מלא שהמקום יאוכלס וייושב בקרוב.
נזכיר כי מחנה שדמה ננטש על ידי צה"ל בשנת 2006. שנתיים לאחר מכן דיווח העיתונאי חגי הוברמן על כוונה להעביר את המקום לידי הרשות הפלשתינית. מטר וקצובר, יוזמות האירוע, מספרות כי די היה בידיעה הקטנה ההיא כדי להוביל אותן למאבק עיקש להשבת הריבונות הישראלית במקום, מאבק שהתנהל בעידודה ובסיועה של אינה ויניארסקי. שנתיים לאחר מכן התקבלה החלטה להשיב את האחריות הצה"לית על המקום.
ברוח זו דיברו באירוע ההצדעה גם שר החוץ אביגדור ליברמן ושר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין שלצד דברי ההערכה לויניארסקי הביעו ביטחון מלא שכשם שישובים אחרים החלו כקבוצת קראוונים בשטח שומם והיום הינם ישובים פורחים, כך יהיה גם בשדמה. "עיקרון 'חומה ומגדל' נותר גם בימינו אלה", קבע השר ליברמן. השר אדלשטיין המשיך ברוח זו וקבע כי כשם שישובים כמו תקוע ואל דוד פרחו מתוך השממה בזכות אנשי חזון ומעש - כך יהיה גם בשדמה.
ראש מועצת גוש עציון, דוידי פרל, סיפר על צעדים ראשונים להפיכת המקום לשכונה חדשה, צעדים עליהם דיווח למח"ט האזור שהודיע לו "אני איתכם, רק תצטרכו להודיע על כך לאלוף הפיקוד". דוידי הודיע שאכן כך יעשה לקראת קידום המהלך.
בזה אחר זה עלו הדוברים והנואמים והזכירו את פועלה ההתיישבותי והחלוצי של ויניארסקי. יו"ר מועצת דרום הר חברון, צביקי בר חי, הזכיר את הימים לפני עשרים וחמש שנה בהם היו הדרכים באזור משובשות, אך הדבר לא היווה מכשול עבור אינה שהכירה כל דרך ומשעול בדרך להקמת עוד ישוב.
יו"ר מועצת גוש עציון לשעבר, שילה גל, שיגר את ברכתו לאירוע וציין גם הוא את תרומתה הייחודית של ויניארסקי להתיישבות באזור, והוסיף: "ההיסטוריה מונעת על ידי אנשים שחולמים".
ברכה כתובה הגיעה גם מחבר הכנסת אורי אריאל שהזכיר את שנות עבודתו המשותפת עם ויניארסקי בכהנו כמזכ"ל תנועת ההתיישבות 'אמנה'.
חבר הכנסת לשעבר, צבי הנדל, מי שחלק עם ויניארסקי שעות עבודה רבות וארוכות בתכנון והקמת ישובים בחבל קטיף הזכיר את אופי עבודתה הקפדני והתובעני של אינה, אופי עבודה שהתקבל על ידי הכול באהבה, "גם כשהרימה עלינו קול ותבעה מאיתנו", כלשונו. "אינה נכנסה למצוות ארץ ישראל עם כל הגוף וכל הנשמה", אמר הנדל.
פרק מיוחד הוקדש בדברי הנואמים והמברכים לפועלה בשנים האחרונות של אינה ויניארסקי במסגרת עבודתה המסורה בבית אצ"ג שבירושלים. ראשונת המברכים בפרק זה הייתה כלת פרס ישראל, ראש בית אצ"ג, גאולה כהן, שהדגישה את המנהיגות הנשית המתחזקת בשנים אלה הן בדמותה של ויניארסקי והן בדמותן של נדיה מטר ויהודית קצובר, ראשי 'נשים בירוק', ובפנותה לויניארסקי שאלה: "אותו מרץ, אותה מוטיבציה, אותה נכונות ואותה התרגשות. מאין את שואבת את זה?".
הרב סולטנוביץ' סיפר על ראשית ימיו בבית אצ"ג ועל המיזמים הראשונים שניהלה ויניארסקי כשהראשון בהם שילב את שירת אצ"ג עם ההתיישבות. "נסענו מישוב לישוב לתת הרצאות על אצ"ג, כשבמרכז ההרצאות הפואמה 'באוזני ילד אספר'". בהמשך דרכה הובילה ויניארסקי להוצאתו לאור של ספר התרגום הראשון לרוסית של שירת אצ"ג.
מפעל נוסף שלה בתחום זה, מספר הרב סולטנוביץ', הוא סדנת תרגום משירת אצ"ג – קבוצת משוררים ומתרגמים התקבצו והגיעו ללימוד, ניתוח והסבר של שירת אצ"ג ,ובהמשך השוואה ולימוד של תרגום בכמה גרסאות.
בהמשך הדברים התבשרו באי הכנס על הסכמה של משרד החוץ להפצת הדברים בקהילות ברוסיה.
