רעייתו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, מפרטת במכתב קשה וכואב על החודשים האחרונים בהם מרצה בעלה את עונשו בכלא.
"מאז פרוץ הפרשה ביולי 2006 ועד היום חייו וחיינו כמשפחה הפכו לקשים ובלתי נסבלים. אני, ילדיי, נכדיו, אמו הקשישה, אחיו ואחיותיו עוברים מסכת ייסורים איומה, משפילה ומבזה – קשה מנשוא, שלא הייתה כדוגמתה בתולדות המדינה. ההרשעה הציבורית והמסע המכפיש בתקשורת עוד בטרם הורשע היו נחלת כולנו מדי יום במשך יותר משש שנים, והם לכשעצמם עונש איום לו ולמשפחה כולה", כותבת גילה קצב בבקשה.
"אין איש שיכול היה לעמוד בהם ללא צער עמוק.מאז 7 בדצמבר 2011, משה ואנחנו נענשים בעונש נוסף ואנו עוברים ייסורי גהנום מידי-יום.משה קצב מבוגר בגילו, סבא לנכדים ונזקק לתרופות יומיומיות. הוא נמצא במקום שבו הוא נמנה על המבוגרים ביותר, במקום בו נמצאים אנשים שפנו אליו בבקשות חנינה בתוקף תפקידו כנשיא המדינה, ונדחו על ידו. הם נוטרים לו טינה על כך. פעמים רבות, התנכלו לו על כך והוא הפך למושא לכעס, לבוז ולנקמה בשל כך. במקום שבו השמיעו נגדו קללות, איומים וגידופים במשך לילות אחדים", כתבה.
"בתנאים שבהם הוא נתון אנו דואגים לחייו, לשלומו ולביטחונו. משה הביע צער הן בביהמ"ש והן בתקשורת, והתנצל בפני מי שנפגע ממנו. יש לכך משמעות במיוחד על רקע מאבקו הנחרץ והעקבי על הוכחת חפותו. לאחר שש שנים כה קשות וכואבות לי, לילדיו, לנכדיו הקטנים, לאמו הקשישה, לאחיו ואחיותיו, המלוות בסבל אנושי קשה מנשוא וחסר תקדים ועל רקע כל האמור לעיל, אני מבקשת להיעתר לבקשתי, לבקשת ילדינו, לבקשת אחיו, לבקשת אמו הקשישה - לחון את משה קצב, לשים סוף להשפלות ולייסורים".