בראיון ליומן ערוץ 7 מספר צחי הנגבי על דרכו חזרה לליכוד לאחר שבע שנות 'קדימה', ובין השאר מתייחס לשינויים בעמדותיו המדיניות ולתגובות אותן הוא מקבל מחברי הליכוד הוותיקים שנפגשים איתו מחדש ומעלים לא מעט שאלות על התנהלותו.
לדבריו הוא מתקבל בהרבה אהבה וזרועות פתוחות ומחבקות, כלשונו, אך עם זאת בשונה מהעבר רבים מהם חשים מבולבלים, מבקשים לדעת מדוע עזב את הליכוד ומהי משמעות החזרה שלו לליכוד. לדבריו הדיונים סביב שאלות אלו מכניסים עומק לשיח עם חברי הליכוד.
הנגבי מציין שהדוברים איתו אינם מתנסחים באופן תקיף ופוגעני נגדו אלא בנימוס. שאלות כמו 'למה בגדת בנו' לא נשמעות בשיחות הללו.
"להערכתי הם מבינים את הנסיבות של החזרה שלי ושל התקופה שקדמה לכך", אומר הנגבי הסבור ששומעיו מקרב אנשי הליכוד מבינים את דבריו ולפיהם גם בהיותו ב'קדימה' הוא היה הליכודניק שם. "הם עקבו לאורך השנים אחרי ההתבטאויות שלי. הם יודעים שנתתי גיבוי לראש הממשלה בכל במה ובכל אולפן. הייתי היחיד ב'קדימה' שנאבק למתן לגיטימציה לגישת ראש הממשלה בנושא האיראני בניגוד לעמדת ראשי 'קדימה', אולמרט, לבני ומופז. גם בממד האידיאולוגי, הם עקבו אחר הפעילות שלי לאורך השנים וראו שתמכתי בהצעות חוק שהיו שנויות במחלוקת ב'קדימה', ובעיקר ראו שניסיתי לחבר בין 'קדימה' לליכוד".
בסוגיית המדינה הפלשתינית עמדתי זהה לעמדתה שמשקף ראש הממשלה, עמדה שאינה שוללת הסדר מדיני ומבינה שיתכן ובמצב כזה או אחר יהיה לנו פרטנר שאיתו נגיע להסדר מדיני שיצריך ויתורים כאלה ואחרים. אבל הגישה הזו היא גישה מפוכחת שאינה רואה פרטנר כזה בעתיד הנראה לעין".
כשהנגבי מזכיר את הפן האידיאולוגי אנחנו מבקשים לדעת מי הוא הנגבי של שנת 2013? באיזו נקודה בסקאלה שבין מרידור לחוטובלי בליכוד נמצא הנגבי שהיה באנדרטה ההיא בימית וגם ב'קדימה'? "זה נכון שאנשים אינם דבקים באותן עמדות ומשתנים. אצלי השינויים אינם דרמטיים. הם אינם קשורים ל'קדימה' ובכל זאת עמדותיי נהיו יותר מורכבות ויותר פרגמאטיות", הוא אומר וקובע כי ככל שהאדם מתבגר ונעשה חשוף ליותר מידע עמדותיו משתנות מעמדותיו של אותו מפגין צעיר על האנדרטה.
הנגבי מזכיר שלאורך כל הדרך ולאורך כל ההצבעות התנגד להתנתקות, והיה היחיד מהעוברים ל'קדימה' שנהג כך, "למרות הקשר החם והאינטימי שהיה לי עם אריק שרון". עוד הוא מציין שניסה "להוביל מאבקים להצלחת המתנגדים במשאל המתפקדים המפורסם שראש הממשלה התעלם ממנו. הדברים מופיעים בפרוטוקול דברי ימי הממשלה, אבל צריך להזכיר כי לא כולם עוקבים במדויק אחר הדברים".
באשר לשאלת עמדתו סביב רעיון הקמת המדינה הפלשתינית אומר הנגבי כי עמדתו "זהה לעמדת ליבת הליכוד, העמדה שמשקף ראש הממשלה, עמדה שאינה שוללת הסדר מדיני ומבינה שיתכן ובמצב כזה או אחר יהיה לנו פרטנר שאיתו נגיע להסדר מדיני שיצריך ויתורים כאלה ואחרים. אבל הגישה הזו היא גישה מפוכחת שאינה רואה פרטנר כזה בעתיד הנראה לעין ולכן לא מוכנה לדשדש במי האפסיים של ההתכתשויות של מה צריכים להיות תנאי הסדר הקבע". המשמעות של דבריו היא מו"מ כן, אך ללא תנאים מוקדמים, עמדה שבוטאה בנאום בר אילן, כדבריו של הנגבי.
באשר לחזון שתי המדינות לשני עמים שהיה לדגלו של אותו נאום בבר אילן, אומר הנגבי כי לעמדה זו אין מי בליכוד שאינו מוכן לשקול את האפשרות הזו כבאה בחשבון, למעט הפלג האידיאולוגי הקנאי, כלשונו. לדבריו מדובר בעמדה לגיטימית, אך היא אינה מייצגת את עמדת הליכוד אלא את עמדת 'התחיה' ו'מולדת' של ימים עברו, ואולי את עמדת האיחוד הלאומי של ימינו אלה.
"הליכוד, מאז ימי בגין, קיבל על עצמו כאופציה שביהודה ושומרון לא תהיה ריבונות ישראלית. אז השאלה היא איזה סוג של ישות תהיה שם."
"הליכוד, מאז ימי בגין, קיבל על עצמו כאופציה שביהודה ושומרון לא תהיה ריבונות ישראלית. אז השאלה היא איזה סוג של ישות תהיה שם. הסקאלה ארוכה ומובנת. ראש הממשלה אומר שהוא יכול להגיע להסדר שבו תהיה מדינה פלשתינית אבל שסדרת התנאים שהוא מציב לכך תדע לשמר את ביטחון ישראל ותקבע את האחיזה במקומות הקדושים לליבנו, והתנאים הללו הם בגדר ייהרג ובל יעבור וכל עוד ממשלה לאומית ליד הגה השלטון הסיכוי שהצד השני ייקח את הפשרות מרחיקות הלכת הללו לא נראה ריאלי".
באשר למניע שהוביל אותו, למרות עמדות אלה התואמות את של נתניהו, ל'קדימה', אומר הנגבי כי הדברים פשוטים וידועים ונכרך בהם הקשר המיוחד שלו עם אריאל שרון. הוא מזכיר את היותו שר בממשלת שרון במשך שש שנים רצופות ואת המאמצים שהשקיע שרון בניסיונות לשכנעו במשך שבועות ארוכים לעבור איתו ל'קדימה' על אף ש"הוא לא היה זקוק לי", אומר הנגבי ומזכיר את מעמדו הציבור הירוד באותם ימים בעקבות ההליכים המשפטיים שננקטו נגדו, "למרות כל אלה הוא עמד על כך שאהיה לצידו והחיזורים הללו השפיעו. ראיתי בכך דבר מיוחד שראש ממשלה מנהל מאבק שכזה".
בהתייחסו לקריסתה של המפלגה שעזב אומר הנגבי כי "קדימה קמה בגלל שרון", שרון שלדבריו היה אחראי להתנתקות המעוררת כעס גדול גם בקרב מאזיני וגולשי ערוץ 7 וגם בו עצמו. "אני שותף לכעס. לא ראיתי שום עילה לגירוש, והצבעתי שוב ושוב נגד, מה שלא עשו שרים אחרים שלא נזכיר את שמם רק נציין שאחד מהם היה ראש הממשלה. הם לא הצביעו נגד בכל ההצבעות הללו. שרון התחנן שבאחת מההצבעות לפחות אמנע וזה יסייע לו להתקדם עם התכנית. אמרתי לו שאני יכול להתפטר אבל להימנע אני לא יכול, כי בנושאים שכלה אין מקום להימנעויות. הוא השאיר אותי לידו אבל פיטר את השרים אלון וליברמן, כך שאני הוא האחראי לפיטוריהם...".
"אני שותף לכעס. לא ראיתי שום עילה לגירוש, והצבעתי שוב ושוב נגד, מה שלא עשו שרים אחרים שלא נזכיר את שמם רק נציין שאחד מהם היה ראש הממשלה. הם לא הצביעו נגד בכל ההצבעות הללו. שרון התחנן שבאחת מההצבעות לפחות אמנע וזה יסייע לו להתקדם עם התכנית. אמרתי לו שאני יכול להתפטר אבל להימנע אני לא יכול".
הניתוח הפוליטי של הנגבי קובע כי בין הפעם הראשונה בה קיבלה קדימה את מירב המנדטים לפעם השנייה שקיבלה מעמד שכזה נטשו אותה מצביעיה הימניים לטובת חזרה לביתם הפוליטי הקודם ואילו היא התמלאה במצביעים מהשמאל הפוליטי. המציאות הזו לא הייתה טבעית לה שכן במקורה אינה מוגדרת כמפלגת שמאל, וכעת היא מתפרקת.
הנגבי מתייחס גם לשובו האפשרי של אהוד אולמרט להנהגת 'קדימה' וסבור שהציפייה לכך בתוך 'קדימה' טבעית שכן הסקרים מורים על הצלתה בעקבות מהלך שכזה, הצלה שמשמעותה הצלה למפלגה ולהם עצמם, וסקרים שכאלה גורמים לאנשים לסלוח כשם שאנשי ש"ס סלחו לאריה דרעי וכשם שבליכוד מחלו בשעתו לאריאל שרון על חקירותיו ארוכות השנים.
עם זאת סבור הנגבי כי שובו של אולמרט יכול להיות בשורה עבור הליכוד, "כי במערכת הבחירות הנוכחית יש הרבה טשטוש. לפיד ויחימוביץ' מטשטשים באופן מוחלט את הנושא המדיני כי הם יודעים ששם הם לא חזקים. משום כך הם מדברים על עובדי הקבלן, על השיטה ועל איפה הכסף, נושאים חשובים, אבל לא במוקד הנושאים שיובילו את גורל המדינה. אם אולמרט יופיע קל יהיה לנו להציג את הסכנות שבחזרה לגבולות 67' וברעיון ההתכנסות שהוא יזם, ולא יחימוביץ' ולא לפיד לא יוכלו להסתתר עוד מאחורי אמירות כלכליות חברתיות".